מה קובעת "הלכת השיתוף"?
הלכת השיתוף, החלה על זוגות שנשאו עד ליום 31.12.73, קובעת כי בהתקיים תנאים מסוימים, קמה חזקה הקובעת כי הצדדים התכוונו לשתף האחד את השני בנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין, באופן שווה.
ע"פ החזקה, אין חשיבות מיוחדת לצד אשר תרם יותר לצבירת הנכסים, מאחר שהוכח כי הצדדים התכוונו לשתף האחד את השני בצורה שווה. אם וכאשר הצדדים יקלעו לסכסוך גירושין, ולאחר שיעלה בידי מי מהצדדים להוכיח כי התקיימה במקרה דנן הלכת השיתוף, הרי שכל הרכוש שנצבר על ידם במהלך חייהם המשותפים, ועד למועד הקרע, יחולק ביניהן באופן שווה.
מהם התנאים להוכחת "הלכת השיתוף"?
על-מנת להוכיח כי הלכת השיתוף מתקיימת במקרה מסוים, יש צורך לעמוד שני קריטריונים:
- אורח חיים תקין - בעבר, היה על הצדדים להוכיח כי התקיימו ביניהם חיים הרמוניים. עם השנים, הצטמצמה דרישה זו וכיום על הצדדים להוכיח כי חיו חיים משותפים תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד של ממש.
- מאמץ משותף - הכוונה לתרומתו של כל אחד מבני הזוג לשיתוף ולכלכלת הבית. תרומה זו יכולה להיות בהשתכרות מעבודה מחוץ לבית או מעבודה בבית וטיפול
בצרכי המשפחה.
מהו "היום הקובע"?
היום הקובע הינו היום לפיו מאזן בית המשפט/בית הדין את רכושם המשותף של בני הזוג.
עד יום זה, הזכויות והחובות של בני הזוג, אשר נצברו במהלך החיים המשותפים- משותפים, וממנו והלאה - חלה הפרדה ביניהם. לצורך ההמחשה, נניח ובן זוג הגיש תביעה רכושית, ובה ביקש כי יקבע כי כל הרכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים יחולק בחלקים שווים בין הצדדים, וביהמ"ש קבע כי היום הקובע הינו 1.1.2010.
אזי, כל הרכוש שצברו בני זוג עד תאריך זה הינו משותף, ויחולק במסגרת חלוקה רכושית שתתבצע ע"פ החלטת ביהמ"ש. כל מה שנצבר החל מיום 1.1.2010, הינו בבעלות בלעדית של מי שצבר אותו, ואינו נכנס במסגרת חלוקה הכוללת.
