בשעה טובה ומוצלחת אישרה הממשלה את הגזירות הכלכליות. משבוע הבא, כולנו נאמר "היידה ביבי! כנס בהם, וחזק". מי הם הפוחזים הללו המבקשים להחזיק את הראש מעל פני המים? מי הם הסחטנים הללו העובדים ומבקשים תמורה הולמת? מי הם אלה המותחים ביקורת על ראש הממשלה ושר האוצר, אשר במדיניותם הכלכלית הם שהובילו את כולנו אל פי תהום? אין יותר ארוחות חינם, יא ח(ביבי)! עד עתה, אתם, כל אלה אשר עובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה, אכלתם ארוחות חינם. כלום לא שילמתם, שום מס, שום היטל, שום אגרה. מעתה, היידה לרשויות שינברו בחשבונך אם חלילה קנית מוצרי מותרות כמו בשר, למשל. לו היית קונה מכוניות BMW, בהחלט היינו מתחשבים בך. בשר? ועד בשר בקר, ישמור השם! האמת היא שאינני יודע מהי ארוחת חינם. אף פעם לא אכלתי כזו, וגם לא הייתי זקוק לראש ממשלה בישראל שיאמר לי זאת. אממה? יש לי תחושה שמי שאכל ארוחות חינם רבות הם ראש הממשלה, שר האוצר והשרים שאישרו את הקיצוץ. אינני מתכוון באמת שהם אכלו איזו צלחת חומוס משובח בחינם, אלא שכל תקופת כהונתם הם עשו מה שהם רוצים. הם חילקו לפי ראות עיניהם. הם ניהלו את המדינה והם אומרים לנו עתה שישנה בעיה כלכלית קשה, ושאין ארוחות חינם. מנהיגינו מביטים רק בעיני השבעים מאוד לפני מספר ימים עברתי דרך השוק בחיפה הממוקם בהדר. המוני קונים ומוכרים. בפינת רחוב, נתקעתי בפקק ענק. הרחוב היה צר מאוד, חד-סטרי, וכאמור פקק אדיר. לא הבנתי מה פשר התופעה הזו. ככל שהתקדמתי ראיתי המוני אנשים המתקבצים על המדרכה. חשבתי שחלילה קרה משהו. לפתע עצרתי את המכונית ליד פתח כניסה לבניין. עיניי חשכו: מאות ואולי יותר נדחפו פנימה והחוצה. הלחץ היה עצום. כשראיתי את המסכנים היוצאים עם סל מצרכים, הנבתי מיד מהי סיבת ההמולה: זו תחנה לחלוקת מזון לאנשים רעבים ללחם. הבטתי בפניהם והבנתי עד כמה עולמם חרב. לא ראיתי אף לא אחד מאלה הנכנסים או יוצאים מביטים לצדדים או אל עבר המכוניות. הם התביישו, או שמא כל דאגתם הייתה להגיע לתור המיוחל. רק אז הבנתי שראש הממשלה שוב טעה: יש ארוחות חינם, תרתי משמע. נכון שבזכות אנשים טובים, תורמים ומתנדבים אפשר לחלק ארוחות חינם, אך אלה האוכלים אותן או אותה, אינם אשמים בכלום. מי שמנהיג אותם איננו מביט אליהם. המנהיגים מביטים בעיני השבעים מאוד, באלה אשר מוכנים לתרום להם כסף רב למען מנעמי שלטון. המסכנים שבתחנות החלוקה לאוכל אינם מעניינים איש בממשלה. גם מעמד הביניים יעמוד בתור חלוקת המזון אינני כלכלן ולא מומחה ל"מכשירים פיננסים". בקושי אני מבין בניהול משק הבית שלי. נניח, סתם כך, שבחברה פרטית, נכנה אותה לצורך העניין "רים", המייצרת רהיטים, היו מגלים הבעלים שהמנהלים הביאו את החברה כמעט לפשיטת רגל בגלל ניהול כושל. למי היו צריכים לבוא בטענות? לעובדים המסכנים שיצרו רהיטים או שמא למנהלים שניהלו בצורה רשלנית את החברה? אם נתניהו היה המנכ"ל, נניח, לפי השיטה שבה הוא נוהג כיום, לבטח היה מקצץ באופן דרסטי במשכורות העובדים כי הם, כמובן, האשמים. זו סתם דוגמה, כאמור, כי מי יכול לתאר לעצמו שמר נתניהו יהיה מנכ"ל של אותה חברה דמיונית "רים" המייצרת רהיטים, בשעה שהוא עילוי כלכלי, ממש "קוסם". שר אוצר-על וראש ממשלה הוא בהחלט יכול להיות. אז משבוע הבא, כאמור, נשלם יותר מע"מ ויותר מס הכנסה ויותר יקר במכולת או בקניון, כדי לשלם חשמל ניקח משכנתה, וכדי לנסוע באוטו נצטרך לשלם עבור הדלק או הסולר כאילו המדובר ביהלומים. את כל אלה ישלם מעמד הביניים, היינו אותו המעמד שעובד קשה, משלם מיסים, משרת ומועיל. כל האחרים, קרי אלה שהגיעו לתחנות חלוקת המזון, ומצד שני אלה המרוויחים מיליונים ומיליארדים, יאכלו ארוחות חינם. והאמת היא שיש בי חשש סביר שהמשך המדיניות הכלכלית הזו של ראש הממשלה, שר האוצר וכל השרים האחרים, תביא גם את המעמד הבינוני לאכול ארוחות חינם, לא במסעדות ולא בקוקטיילים מפוארים אלא לאחר שנמתין בתור לחלוקת מזון. אז כלכלת ישראל תהיה חזקה, וכל האזרחים, להוציא את השרים, הח"כים והטייקונים, יהיו עניים מרודים. הבעיה שרעבים ומסכנים אינם יכולים לתת את התחת (סליחה על הביטוי) בצבא, בביטחון ובהכנות לאיומים הביטחוניים העומדים בפנינו. אני בטוח שראש הממשלה אפילו לא העלה על דעתו שעלולה להיות בעיה כזו. "קוסם" לעולם ימצא את השפן להוציאו מן הכובע כדי לפתור את הבעיה.