רשויות מקומיות מופקדות על רווחת תושבי האזור שבשליטתן וכן על כל הפעולות המוניציפאליות אשר תושבי האזור אמורים לקבלן. רשויות אלו הינן בעלות מחזור כספי גדול מאוד, הוסף לכך את מיגון הפעילויות אשר הן אמורות לבצע, ואך טבעי הוא הדבר כי הן יהיו נושא לביקורת שוטפת, החל מרשויות השלטון המממנות אותן, מצד ספקים ונותני שירותים העוסקים יחד עם הרשות המקומית בעבודה היום יומית וכלה באזרחים האמורים לקבל מהן שירותים. ולכן חשובה ביותר הביקורת הציבורית. האם בשטח אכן זה כך?
ב-6.7.11 צדה את עיני כותרת, שפורסמה בעיתון המקומי "קול רענן" במחוז השרון בדבר "פורום הביקורת בשרון: יש להגדיר את תפקידי יו"ר ועדות לענייני הביקורת ברשויות". תמהתי ושאלתי, מה, הם לא מוגדרים, אז איך הם פועלים ומאיזה כוח חוק? בהעדר סמכויות לביקורת איך הם יכולים בכלל לפעול?
למדתי במסגרת תפקידיי הקודמים בתחום הביקורת, כי מהות הביקורת הינה לפעול כחלק מהארגון וייעודה לערוך ביקורת בונה לשיפור התהליכים, התקנים וההנחיות של המקצוע וחוקי מדינת ישראל, ובין היתר לתת המלצות ישימות וערך מוסף מצידן, בלוח זמנים ובאופן שיביא את מיטב התועלת לרשות המקומית וכפועל יוצא מכך וכתוצאה מכך, גם לתושביה.
עיון קצר בפקודת העיריות, למשל, בסעיף הביקורת, מראה שאכן, אין כל סמכויות לוועדת הביקורת בעירייה וצודקים בהחלט חברי פורום יו"ר הביקורות ברשויות במחוז השרון כולל רעננה, כי עבודתם נפגעת קשות, כתוצאה מאי הענקת אמצעים בסיסיים ליו"ר ועדות הביקורת ברשויות המקומיות, הנחוצים להם לצורך מילוי עבודתם כגון: ייעוץ משפטי, ייעוץ כלכלי, שירותי משרד בסיסיים וכדומה, היעדר הגנה משפטית במקרים של תביעות כנגד יו"ר ועדות הביקורת, היעדר הכשרות מקצועיות, קורסים, השתלמויות, קשיים בעבודה מול גורמי הבקרה החיצוניים כגון משרד הפנים בגין העדר מעמד פורמאלי, קשיים בעבודה מול גורמי הרשות המוגדרים כ"שומרי הסף" כמו: המבקר הפנימי, היועץ המשפטי רואה החשבון וכדומה.
להווה ידוע, שגוף הביקורת בעיריות למשל כולל: את המבקר הפנימי, רואה החשבון וועדת הביקורת וזה נראה סביר בהחלט, אך העמקת יתר במצב מראה ששני הראשונים הינם למעשה ממונים, עובדים בשכר וכפופים מנהלתית לראש העירייה או ראש הרשות וברור ונהיר להם מאיזה צד מרוחה החמאה על הלחם שהם אוכלים, ורק ועדת הביקורת - שהיא למעשה מטעם הציבור דהיינו של התושבים, שמהווה שומרי סף אחרונים כדי לוודא שהכול יהיה בסדר. היא פועלת אומנם בהתנדבות, אך ללא כל סמכויות ברורות ובכך - לא זו הביקורת שאנו התושבים רוצים לראות והיא נפגעת ביותר.
ועדת הביקורת הופכת בלתי רלוונטית, כאשר אני שומע וגם קורא למשל שראש הרשות אינו מגיב כחוק על דוח המבקר (אותו מבקר, שבפקודת העיריות כתוב כי הוא לא חייב, אלא רק רשאי להעביר לוועדת הביקורת) ואינו מעביר במועד את דוח המבקר לרשות יו"ר הוועדה וחבריה. כל אלה פוגעים פגיעה קשה וחמורה בתפקוד ועדות הביקורת ברשויות המקומיות ובתפקוד של יושבי הראש בוועדות לביקורת.
גם עיון בהצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת העיריות, מראה שאין חדש תחת השמש ולדעת יודעי דבר, אין סיכוי שתאושר במתכונתה הנוכחית בגלל מורכבותה. היה ותאושר, היא גם לא מביאה בשורה חדשה לביקורת הציבורית.
מספר המלצות לשיפור המצב
אחד הפתרונות האפשריים לשיפור המצב, עשוי להיות בדמות תיקון/ תוספת חקיקה בפקודת העיריות והרשויות המקומיות, בה יוגדרו באופן מפורש וברור מה מעמדה, הרכבה ןאופן בחירתה ומהם סמכויותיה וסמכויות יו"ר הוועדה לענייני ביקורת ברשויות מקומיות ומהם הכלים העומדים לרשותו לצורך ביצוע תפקידו.
ואלה ממקצת ההמלצות:
א. בחירת ועדת הביקורת:
ועדת הביקורת תיבחר באופן נפרד, במקביל לבחירות ברשויות המקומיות למועצה ולראשות העיר ומכאן, אי תלותה בפוליטיקה, בסיעות בקואליציה ובאפוזיציה כפי שזה כיום. היא תמנה 7 חברים, אשר קיבלו את מירב הקולות מהתושבים. חברים שאינם נמנים על מוסד ממוסדות העירייה, שאינם ממלאים כל תפקיד אחר במוסדות העירייה ואינם עובדים בו... פעולתם תהיה אך ורק בהתנדבות.
ב. עצמאות הוועדה לביקורת:
ועדת הביקורת תהיה עצמאית ובלתי תלויה בהנהלה והיא נושאת באחריות למילוי תפקידיה כלפי מועצת הרשות המקומית והתושבים בלבד.
ג. תפקידה של ועדת הביקורת:
לבדוק ולבקר את כל הפעולות המשקיות והמנהליות של העירייה על כל מוסדותיו כפי שתמצא לנכון. גם חברי ועדת הביקורת יבצעו ביקורות לפי תוכנית עבודה שתאושר. לצורך ביצוע תפקידיה, היא תוכל להשתמש גם ביועצים מקצועיים מחוץ למוסדות הרשות המקומית, על-פי תקציב שיאושר.
ד. פירוט תפקידיה יהיה כלהלן:
(1) לבדוק את התקינות הארגונית, המשקית, המנהלית והעסקית של פעולות הרשות המקומית ומוסדותיו, לרבות התאמת פעילות למטרותיה.
(2) לבדוק את השגת יעדי הרשות ביעילות ובחיסכון.
(3) לעקוב אחר ביצוע החלטות מועצת הרשות, ההנהלה והוועדות מטעמה.
(4) להציע להנהלת הרשות דרכים לתיקון ליקויים בניהול הרשות.
(5) לבדוק את ענייניה הכספיים של הרשות את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי הרשות לקידום מטרותיה.
(6) לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילות הרשות המקומית על-פי החלטתה...
(7) להביא בפני ההנהלה ומועצת הרשות את מסקנותיה והמלצותיה על בסיס בדיקה כאמור בסעיף זה. וכן להמליץ בפני מועצת הרשות בדבר אישור הדוחות הכספיים של העירייה.
(8) להפעיל את מוסד פניות הצבור ברשות המקומית.
ה. נוהלי עבודה:
1. ועדת הביקורת תמלא את כל תפקידיה לפי פקודת העיריות והרשויות המקומיות שתתוקן בהתאם. ועדת הביקורת תכין נוהל עבודה והפעלה עם בחירתה שיאושור על-ידי מועצת הרשות באחת מישיבותיה הראשונות.
2. ועדת הביקורת מוסמכת לאשר סופית את מינוים של רואה החשבון ומבקר הפנים והם יזומנו לישיבות באופן קבוע.
ונציב תלונות הציבור יפעל על-פי הנחיות ועדת הביקורת ויהיה גורם משתתף קבוע בישיבות ועדת הביקורת.
ז. תפקידים נוספים:
ועדת הביקורת תשמש כמנחה מקצועית של כל גופי הביקורת בעירייה ותקבל דיווח על תוכנית עבודתם וממצאי הביקורת מטעמם.
ועדת הביקורת רשאית להטיל את עריכת הביקורות על הגורמים המבצעים הבאים, כולם או מקצתם לפי העניין, זאת מבלי לגרוע מאחריותה בפני מועצת העיר:
1. מבקר הפנים שהוא גם נציב פניות הציבור.
2. רואה חשבון מבקר.
3. גורמי חוץ שתמנה ועדת הביקורת, בהתנדבות או בשכר, כפי שיקבע בתקציב הרשות.
4. ביקורות של חברי ועדת הביקורת עצמם לפי תוכנית שנתית שאושרה.
5. יו"ר ועדת הביקורת יוזמן דרך קבע לישיבות הנהלת הרשות, לישיבות המועצה וכן לישיבות הוועדות מטעם הרשות המקומית.
לסיכום
אין ספק, שקבלת ההמלצות לעיל, כולן או חלקן, תתן יותר שיניים לביקורת מבלי לפגוע בגוף הביקורת, קרי מבקר פנימי ורואה חשבון של הרשות המקומית.
