במשך חודשים ארוכים נשמעים מידי לילה קולות פיצוץ עזים ומחרידים בראש העין. כאזרחית וכתושבת, אין לי שום דרך או אפשרות להתחקות אחר מקור קולות הנפץ. בשביל זה יש עירייה. העירייה אפילו מעמידה לרשות התושבים מוקד הקרוי 106.
היות שאני יודעת שאני לא חיה תחת רשות מוניציפלית מתוקנת, אך אין לי ברירה אלא להשלות את עצמי שאני כן חיה תחת רשות מוניציפלית מתוקנת, פניתי מספר רב של פעמים למוקד 106, להתלונן על קולות הנפץ והירי. ביקשתי ממוקד הסיור 106, שיעשה פעולה בכדי להתחקות אחר מקור קולות הנפץ והירי, כי לא ניתן בכלל לתקוף מטרד רעש מבלי לדעת מהיכן הוא מגיע.
לאזרח הבודד אין כל אפשרות לדעת מאין מגיעים קולות הנפץ והירי. הדבר דורש סיור בכל השטחים הפתוחים מסביב לראש העין, ובראש העין עצמה. הסיכוי של האזרח הפשוט לאתר את מקור קולות הירי אפסי. בשביל זה יש עירייה. לעירייה יש את הכלים לכך. לא רק שיש לעירייה את הכלים לכך, החוק מחייב אותה לכך.
חוק למניעת מפגעים מחייב את העירייה לטפל במפגעים סביבתיים שמחוץ לשטחה, כל עוד המפגעים משליכים על שטחה. שהרי מטבעם של מפגעים סביבתיים, הם מקרינים על הסביבה, ולא מתכנסים בתחומם, ובעיקר הדבר יפה למטרדי רעש, ריח וזיהום אוויר שמטבעם להתפשט.
במילים אחרות, גם אם קולות הירי והנפץ באים מאזור שמחוץ לראש העין, עדיין, הרשות המקומית אחראית כלפי התושבים למיגור מטרדי רעש אלו.
לא זו אף זו, מכוח חוק חופש המידע חייבת הרשות המקומית ליידע את תושביה באשר למקור מטרדי הרעש. במשך מספר חודשים ביקשתי לדעת את מקור מטרדי הרעש, שכן החוק מאפשר לי דרכים מספור לפעול כנגד מטרדי הרעש אך כל עוד איני יודעת את מקור מטרדי הרעש, אין לי אפשרות לפעול כנגד גורם לא ידוע. לפיצוצי הירי שבראש העין יכולים להיות מספר הסברים אפשריים (ראש העיין קרובה למטווח צה"לי, נעשות באזור עבודות תשתית רבות הכרוחות בפיצוץ סלעים, וכו). אילו רק ידעתי מה מקור פיצוצי הירי, הייתי יכולה לפעול משפטית כנגדם. למעשה, בחודשים האחרונים הייתי אנוסה לסבול את פיצוצי הירי, שגרמו לאוזני לבעור ממש, ולא יכולתי לעשות עם זה כלום, חוץ מלפאר את
משה סיני בטור זה, כי לא היה לי מושג מה מקורם. עד ש....