יילחמו באשכנזים של דרעי

עד היום הזה דבק באריה דרעי החיידק האשכנזי. הוא מתבייש בספרדיותו ולכן תמיד הוא מוקף באשכנזים, להוכיח כי הוא חלילה לא "פרענק", אבל משום מה הוא נענש ונולד להורים "פרענקים". הוא למד בישיבה אשכנזית (ישיבת חברון), הוא התחנף לרבנים אשכנזים כמו רב שך ואחרים, וגם אחרי שהרב שך העיף אותו מכל המדרגות בגלל בוגדנותו והאגו האישי המנופח שלו, הוא הקיף את עצמו ביותר ויותר אשכנזים. הוא מאמין כי לאשכנזים ראשים טובים והם מבינים עניין, בעוד הספרדים עדיין אנאלפביתים וזקוקים לעוד קצת, שאת זה משום מה לא מוכרים בבית הספר הספרדי. לא היה זה פלא מדוע כבר אז לפני שנים זעקו הספרדים ושאלו מדוע דרעי מוקף באשכנזים, מדוע כל הצוות שלו והיועצים הכי קרובים הם אשכנזים, מדוע הוא לא מטפח ספרדים ובונה אותם. הוא ישב כל כך הרבה שנים בש"ס וטיפח אשכנזים; אפילו כשגנב, הוא דאג למוסדות אשכנזים. לא עוד, בש"ס קמה כעת קבוצה שתילחם בכל אשכנזי שמקיף את דרעי, יפרסמו במי מדובר ומה הקשר ביניהם ומדוע הוא מעדיף אשכנזים על פני ספרדים. כל הקמת ש"ס הייתה בשביל להחזיר עטרה ליושנה ולהבטיח את גידול ופיתוח העסקנות הספרדית, ואילו דרעי במקום לטפח ספרדים מטפח אשכנזים. דרעי מצידו לוקח בחשבון שקם דור חדש אשר לא ידע את יוסף ואפשר לעבוד עליו בקלות. ואכן מעטים זוכרים את מה שהיה לפני יותר מעשרים שנה, כאשר דרעי שלט והיה עבד של האשכנזים מבני ברק וכל מוצא פיהם היה אצלו קדוש. עד כדי כך, שכאשר האשכנזים מבני ברק גזרו גזירות קשות על הספרדים - דרעי ניצב לצד הרב שך ובעיקר לצד הרב וולף, מנהל סמינר בית יעקב, שפיתח את השיטה של להפריד את הבנות הספרדיות מן האשכנזיות. כאן צריך לשוב קצת אחורנית בשביל להבין ולדעת איך זה התחיל. זה לא קרה באיזה יום שכל האשכנזים קמו והחליטו להפריד; איש לא היה מעז לעשות זאת מבלי שהיה מי שנתן להם את הכוח לעשות זאת. זה התחיל בבני ברק אצל וולף, הוא החליט שהוא מפריד. הוא העביר את הספרדיות לבנין נפרד, ואף קבע זמנים אחרים להפסקה בכל אגף על-מנת שהספרדיות חלילה לא ייפגשו עם האשכנזיות בהפסקה. הוא עשה הכל להרחיק את אלו מאלו. קמה זעקה גדולה, והרב שך אמר, כי הוא לא מתערב בעניין מפני שהרב וולף הוא איש חינוך ומבין ואינו רוצה לעצור בעד התהליך הזה. באותם הימים דרעי היה עבד של הרב שך וקיבל את מוצא פיו כמו תורה מסיני יותר מאשר את דבריו של הרב עובדיה יוסף. ככה זה עבר לעוד בית ספר ועוד בית ספר, עד שזה הפך להיות נורמה מקובלת בכל בית ספר וסמינר חרדי: מפרידים את הספרדיות מן האשכנזיות. באותם הימים היה אחד ויחיד שיכל לעצור זאת: אריה דרעי. אם הוא היה מתקומם, לא הייתה ברירה לרב שך אלא לעצור זאת, כי דבר כזה לא היה מספיק בשביל הרב שך לקרוא למלחמה על הספרדים. אבל דרעי החליט לשתוק, עד שנענש מן השמים כשקצת מאוחר יותר הוא נקלע למצב מביך. עמדו להקים ממשלה עם שולמית אלוני כשרת החינוך, הרב שך התנגד להצטרפות ש"ס לקואליציה כזו, אבל דרעי חמד את הוולוו ומנעמי השלטון ולא נענה לבקשת הרב שך. כאן הוא הוכיח שהוא גיבור ויודע איך להתמודד עם הרב שך, והמציאות של הפרדת הספרדיות מן האשכנזיות הפכה לדבר מקובל בכל בתי הספר לבנות חרדיות. לכן, כשעתה דרעי אומר כי הוא קורא למלחמה ומבטיח לסגור בתי ספר כאלו, נאמר לו: צבוע ושקרן. אתה זה שגרמת למצב הזה, ותאשים את עצמך בלבד. כאשר הספרדים זועקים היום על העוול הנורא שגורמים להם, שיזכרו מי שאשם במצב הזה, והוא אחד ויחיד ושמו אריה דרעי.