ב-2012 נמשכת נסיקת הדמוגרפיה היהודית, לעומת התמערבות הדמוגרפיה המוסלמית במזרח התיכון בכלל ומערבית לירדן בפרט. מחקר של ה-Population Reference Bureau הוושינגטוני מיוני 2012 מתעד גידול דרמטי בשימוש באמצעי מניעה בכל המדינות הערביות: 72% של נשים נשואות פלשתיניות בגילאי 49-15 שואפות להימנע מהריון, 78% במרוקו, 71% בירדן, 69% במצרים ולוב, 68% בסוריה, 63% בעירק, 61% בתימן, וכו'.
התמערבות שיעור הפריון בכל המדינות המוסלמיות (חוץ מדרומית לסהרה) מתועדת במחקרו של דר' ניקולאס אברסטאד מ-American Enterprise Institute הוושינגטוני: "שיעורי פריון מתמוטטים בעולם המוסלמי...לפי חטיבת האוכלוסין של האו"ם הכרסום הדרמטי מתרחש ב-30 השנים האחרונות ב-48 ישויות מוסלמיות...כרסום הפריון באזורי האיסלאם עמוק מכל אזור אחר בעולם...שש מתוך עשר המדינות המובילות בהיקף הירידה בפריון, בעולם כולו, הן מדינות מוסלמיות. זו הירידה החדה ביותר בהיסטוריה האנושית... הצניחה בשיעור הפריון המוסלמי היא אחת מהתופעות הדמוגרפיות הקריטיות בתקופתנו".
השפעת המודרניזציה
התמערבות הדמוגרפיה המוסלמית נובעת מהעמקת תהליכי המודרניזציה. לדוגמא, האוכלוסיה הערבית ביו"ש הפכה מ-70% כפריים ב-1967 ל-75% עירוניים ב-2012, אבל סובלת מאבטלה של כ-30%. כמו-כן, שיא בהשתלבות נשים ערביות בחינוך תיכון, בחינוך גבוה ובשוק העבודה; שיא בגיל הנישואין של נשים ערביות (20+) והיקף הגירושין; צמצום דרמטי של הריון גיל הנעורים; שיא בשימוש באמצעי-מניעה; מאזן הגירה שלילי המורכב ברובו מגברים ועוד.
מספר ערביי יו"ש מנופח באופן מלאכותי, ע"י הרשות הפלשתינית, במיליון איש (1.65 מיליון ולא 2.6 מיליון) מאז עליית מיליון עולי ברה"מ. כ-400,000 תושבים השוהים בחו"ל למעלה משנה כלולים במפקד הפלשתיני בניגוד לכללי הדמוגרפיה הבינלאומית. כ-300,000 ערביי ירושלים וכ-100,000 ערביי יו"ש שנישאו לערביות ישראליות נספרים פעמיים - כערביי ישראל ע"י הלמ"ס הישראלית וכערביי יו"ש ע"י הלמ"ס הפלשתינית. מספר הלידות מנופח, מספר הפטירות מצומק מלאכותית, מאזן ההגירה השלילי אינו משוקלל ועוד.
עלייה בפריון היהודי
ב-2012 נמשכת עליית שיעור הפריון היהודי (3 לידות לאישה), המבשרת טובות לכלכלה ולביטחון, והיא גבוהה מכל מדינה מזרח תיכונית חוץ מתימן, עירק וירדן. שיעור הפריון באירן - 1.8 לידות לאישה, סעודיה ומדינות המפרץ - 2.5, סוריה ומצרים - 2.9 וצפון אפריקה - 1.8. שיעור הפריון של יהודייה ילידת הארץ גדול משלוש לידות.
ב-2012 הצטמק פער הפריון הערבי-יהודי לחצי לידה בהשוואה לשש לידות ב-1969. אבל בקרב נשים צעירות בגילאי 20-30 קיים שוויון של שלוש לידות, כאשר היהודייה במגמת גידול מעל שלוש לעומת הערבייה הנמצאת במגמת ירידה מתחת לשלוש.
מ-1995 עד תחילת 2012 זינק מספר הלידות היהודיות ב-56%, מ-80,400 ל-126,000 לשנה, לעומת גידול של כ-10% אצל הערבים מערבית לירדן. מספר הלידות היהודיות זינק מ-69% (ב-1969) ל-77% (ב-2011) מסך הלידות השנתיות בישראל, למרות ירידת שיעור הפריון החרדי - כתוצאה מהשתלבות גוברת בשוק העבודה והיזמות - ובגלל זינוק שיעור הפריון החילוני.
מ-2001 יורד מספר "היורדים" מהארץ ועולה מספר החוזרים. העלייה השנתית נמשכת מאז 1982, לעומת מאזן הגירה שלילי שנתי של ערביי יו"ש, לפחות, מ-1950.
הרוב היהודי של 66% בשטח המשולב "הקו הירוק" ויו"ש עשוי להמריא ל-85% ב-2035, אם ירושלים תשכיל למנף את חלון ההזדמנויות לעליית (לפחות) 500,000 יהודים בחמש השנים הבאות מברה"מ לשעבר, גרמניה, צרפת, בריטניה, ארגנטינה וארה"ב. "החלון" ניזון מהאיתנות-היחסית של כלכלת ישראל, מהחרפת האנטישמיות באירופה, החדירה האיסלאמית לאירופה והתרחבות משמעותית של החינוך היהודי/ציוני בגולה.
ההנחה כאילו היהודים נידונו להיות מיעוט בין הירדן לבין הים התיכון היא מוטעית באופן דרמטי או מטעה באופן שערורייתי.
