נתניהו והגרעין האירני - בין שני נשיאים

בארבע השנים האחרונות הציב ראש הממשלה בנימין נתניהו את סוגיית הגרעין האירני בראש סדר היום של מדינת ישראל. וכן, העלה אותה בהצלחה על סדר היום העולמי. מהלך זה הוביל להטלת סנקציות כלכליות כואבות על המשק והכלכלה באירן, אך לא צימצם ובוודאי שלא מנע את הדהרה האירנית אל הפצצה הגרעינית. הסיכוי שסנקציות כלכליות יסיטו את אירן מהמסלול הגרעיני, שואף לאפס. זאת, נוכח האידיאולוגיה השיעית האירנית הקיצונית לפיה הפצצה הגרעינית היא הדובדבן שבקצפת. על דובדבן זה אירן לא תוותר. בנאומו בעצרת האו"ם ב-27 בספטמבר השנה, הדגיש נתניהו כי אירן עשתה 70% מהדרך אל הפצצה. תהליך זה נמשך שנים. לדבריו, השלמה ל-90% היא עניין של חודשים בודדים, עד האביב ולכל המאוחר עד הקיץ הקרוב. נתניהו הציב קו אדום ברור לרגע שבו תהיה אירן על סף פצצה גרעינית. חציית קו זה תקשה בנטרול הפצצה. המלה "עד", משמעותה, שהספירה לאחור החלה. שני צעדים מקדימים כדי למנוע את הסכנה הקיומית הנשקפת למדינת ישראל, הדרג המדיני בישראל בראשותו של נתניהו התריע על כך ברבים ואף הניח, לדבריו, את כל החלופות, כולל זו הצבאית, על השולחן. אך אם אירן לא תנוטרל בדרכה אל הפצצה עד לבחירות בישראל, כדאי שתעמוד לרשותנו אופציה צבאית בת-מימוש. לשם כך, נתניהו יזם שני צעדים מקדימים הקשורים לפעולותיהם של שני נשיאים משני עברי האוקיינוס: נשיא מדינת ישראל ונשיא ארה"ב. הצעד האחד - הקדמת הבחירות והשני - איחוד בין שתי מפלגות עצמאיות, "הליכוד" ו"ישראל ביתנו", שיצרו את הגוש "הליכוד-ביתנו". ניתן להניח, שמבחינתו של נתניהו הקדמת הבחירות נועדה בעיקר כדי לקבל מהעם לגיטימציה לסדר היום הביטחוני ובפסגתו הסוגייה האירנית. לפיכך, הבחירות המתוכננות ל-22 בינואר 2013 יהיו מעין משאל עם לעצירת הפצצה הגרעינית האירנית בטרם הפיכתה למבצעית. לקבינט המדיני-ביטחוני כמו גם למליאת הממשלה יהיה קל יותר לקבל החלטה, שהציבור הצביע עבורה בבחירות ואישר אותה בקלפי. נתניהו ידע, שאין די בניצחון במנדטים בודדים כדי לכהן שוב בתפקיד ראש הממשלה. נתניהו מכיר את סעיף 7 (א) בחוק יסוד הממשלה לפיו: "יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". לכן הקמת "הליכוד-ביתנו" היא מעין מקפצה כדי לדלג מעל המשוכה הראשונה, שנשיא המדינה לא יטיל תפקיד זה על ראש סיעה הקטנה במעט מהליכוד. פרס התנגד בעבר באופן נחרץ לתקיפת הכור בעירק בסמוך לבחירות 1981 והתבטאויותיו הפומביות כיום כנשיא אינן מעידות על שינוי בעמדתו העקרונית. הצבת עובדה בפני הנשיא הבא המשוכה השנייה היא נשיא ארה"ב. איננו יודעים בטרם ההצבעה ב-6 בנובמבר מה תהיינה תוצאותיה. בכל מקרה, נתניהו פעל למימוש שני המהלכים הנ"ל, כדי לקבוע עובדה בפני מי שייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2013. כך שאם נתניהו ירכיב את הממשלה, הרי בפני נשיא ארה"ב תהיה יותר מחוות דעת אחת, לא רק זו של ראש ממשלת ישראל אלא גם זו של הבוחר הישראלי. עם כל זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שבדרך אל "עד האביב ולכל המאוחר הקיץ" יהיו אירועים או מהלכים שישבשו לוח זמנים זה, כמו הסלמה בטרור שתחייב תגובה ישראלית קשה בטרם הבחירות. לכן, על הדרג המדיני לקבל החלטה בנושא האירני, כאילו אין בחירות.