מי צריך את המועצות האזוריות

המועצות האזוריות, 54 במספר קמו כארגון גג שמתפקידו ליצג את 970 הישובים החקלאיים מול מוסדות השלטון. וכפי שמופיע באתר מרכז המועצות המקומיות:"מראשית היווסדן התאפיינו המועצות האזוריות בצביון התישבותי חקלאי ובשל היותן רשות מקומית המורכבת משני רבדים שלטוניים, רובד מקומי ורובד אזורי שלטוני, נתייחדו המועצות האזוריות באופי עבודתן". כאמור על המועצות האזוריות הקיימות בזכות הישובים ולא להפך היה להתחשב בראש וראשונה בצרכי הישובים ולשמש גוף מיצג של הישובים. אולם לא כך הדבר, מספיק לבחון את האמור באתר המועצות האזוריות בפרק תפקידי מרכז המועצות האזוריות על-מנת להבין כי הישובים אינם מטרתם. עם חלוף עוצמתן של תנועות ההתישבות למיניהן החלו המועצות האזוריות לצבור כח ועצמה תוך שהן מנערות מעצמן את התנועות ולאחר מזאת את משרד החקלאות ולבסוף את סמכויות הישובים. בתיקון לצו המועצות האזוריות וועדים מקומיים שהתקבל בזמן כהונתו של אופיר פינס כשר הפנים, נלקחו כל הסמכויות שהיו נתונות לוועדים המקומיים והועברו בלעדית למועצות האזוריות. הוועדים המקומיים יכולים לפעול אך ורק על סמך האצלת סמכויות מהמועצות האזוריות. כל זה נעשה ללא התייעצות עם הישובים החקלאים למענם קמו המועצות האזוריות. השיא עוד לפנינו ברגע שיאושר חוק העיריות החדש והמועצות האזוריות יהפכו לעיריות לא יהיה שום הבדל בינן לבין כל רשות מקומית אחרת.

כספים ותקציבים

המועצות האזוריות הן המאשרות את תקציבי הוועדים המקומיים וכתוצאה מכך נוצר מצב אבסורדי שאינו קיים בשום צורת שלטון מקומי אחרת: יש מיסי ארנונה ומיסי ועד מקומי. על-ידי כך יכולה מועצה אזורית להתהדר בכך שהיא גובה את מינימום הארנונה, אולם בד-בבד היא גובה באמצעות הוועדים המקומיים מס נוסף בגובה של כ-33% ממיסי הארנונה. כל זה ללא קשר לצרכים האמיתיים של הישובים. זאת ועוד כל היטלי ההשבחה וכל מיסי העסקים הולכים רובם ככולם לתקציב המועצה האזורית ולא לישובים. גם בפרויקטים גדולים כגון ביוב וניקוז מטילה המועצה את כל הנטל על הישובים כאשר הכנסות עתידיות יהיו חלק מהכנסות המועצות. הישובים הפכו להיות מחלבת כספים בעבור המועצות האזוריות מבלי שניתן יהיה להתנגד במוסדות השלטון, משום שכאמור המועצות האזוריות מהוות בלם וחוסם דרך. גם התקציבים במקום שיופנו לפיתוח הישובים מופנים לבנייה מגלומנית של בניין מועצה, אולם מופעים ועוד.

איכות הסביבה

המועצה האזורית אינה משקיעה בנושאים שלא מכניסים לה כסף. הדוגמה הטובה ביותר הינו הפיקוח. המועצה אינה מקיימת פיקוח על כל מה שכרוך באיכות הסביבה לא על הנקיון, לא על הריסוסים מהאוויר ומהארץ, לא על כלבים משוטטים ובודאי שלא על הבערת גזם ופסולת ביתית אחרת. לעומת זאת יש פקח בנושא הארנונה ופקח בנושאי בנייה. תופעה נפוצה הינה של מזבלות פירטיות, השלכת נילונים ואפילו פסולת ביתית בשטחים חקלאים. למרות חוק שאין להבעיר נילונים הרי שיש חקלאים העושים זאת ועוברים על החוק. בנושאים האלה סומכת המועצה על חברי הועדים המקומיים שיעשו את המלאכה .אולם הם מתנדבים ואינם רוצים לרשום דוחות. קיים מוקד הודעות אולם הוא מקבל הודעות ורק למחרת מעביר למחלקות הנוגעות בדבר והן עושות או לא עושות.

כלכלה ושלטון

לאחרונה קיים שיח ציבורי העוסק באחוד רשויות מתוך מגמה לחסוך עלויות ולמקסם את השרות הניתן לתושב. הרשויות המקומיות הקיימות ברוב הארץ מאפשרות מגוון בתי ספר, מגון שרותים לשעות הפנאי, טיפול של מוסדות הרוחה ועוד. אין ספק כי עירייה יכולה לאפשר תנאים טובים יותר מאשר מועצה אזורית. אין שום סיבה לכפל הוצאה. ילדי למדו בפתח תקוה והגיעו להישגים יפים כגון תואר שני מהנדס וכו'. מרבית הישובים סמוכים לרשויות מקומיות שאין סיבה שלא ישתמשו באמצעים שאותן רשויות יכולות להעמיד לרשותן. הישובים פזורים במרחק רב זה מזה והמועצה אינה מסוגלת לתת שרותים טובים במסגרת זו. ולכן מנורה על עמוד תאורה יכולה לחכות להחלפתה שבועיים ויותר. אמצעי התחבורה הציבוריים אינם מאפשרים הגעה נוחה למשרדי המועצה ולכן תושבים מבוגרים אינם יכולים להגיע למועצה בכוחות עצמם. לאחרונה החליט משרד הפנים על שתי פעולות האחת פרוק מועצה אזורית רמת אפעל והשניה לאחד את גני יהודה עם סביון.להזכירכם כי גני יהודה מימנה את חלקה עוד לפני שנים בבית הספר היסודי של סביון וילדי גני יהודה למדו בסביון.

ניגוד עניינים

מעצם בניית המועצות האזוריות נובע ניגוד עניינים בינם לבין הישובים.הוועדה לניגוד עניינים שדנה בנושא מצאה כי קיים ניגוד עניינים שאינו מאפשר לחבר ועד מקומי להיות חבר במליאת המועצה האזורית. חבר ועד מקומי אינו מקבל הדרכה בסיסית על-פי מה עליו לנהוג למרות שעליו לפעול במסגרת צו המועצות האזוריות. המועצות האזוריות אינן מעניקות לו את השרות החיוני הזה מאחר שהן קיימות לצורך עצמן. היועץ המשפטי של המועצה אינו עומד לרשות הועד המקומי, ובודאי לא מטה המועצה האזורית. חבר ועד המבקש לקבל מסמכים הנוגעים לישוב נדרש לפעול על-פי חוק חופש המידע דהיינו לשלם אגרה. המועצה מתכתבת עם גורמי חוץ בנושאים הקשורים ישירות לישוב אולם אינה מכתבת את הישוב ועוד ועוד. המועצות האזוריות שואפות לבטל את האגודות החקלאיות ולהשתלט על אדמותיהן ללא פיצוי כלשהו. כבר כיום קיים מצב בו מועצה אזורית מפקיעה מידי הישוב אדמות לצרכים ציבוריים שהם לאו דוקא לרוחת הישוב. המועצות האזורית מנהלות מו"מ עם רשויות מקומיות שכנות על-מנת להעביר להן אדמות חקלאיות לצורך התרחבות כאשר הישובים אינם חלק מזה ואינם מקבלים את היטלי ההשבחה הנובעים מהם.

הצעתי

מתוך הדברים עולה הצורך לפרק את המועצות האזוריות ולצרף את הישובים לרשויות מקומיות קיימות מאחר שבישובים מספר קטן של תושבים הרי שצרופם לרשויות קימות תעבור ללא זעזוע.כל זאת תוך הסכמה מראש כי הישוב ישמור על צביונו זכויותיו לא תפגענה ויוכל להמשיך לתפקד כיחידה כלכלית. המדינה תחסוך מיליארדי שקלים מידי שנה. בד בבד יוקם מרכז ועדים ארצי שיאגד את כל הישובים תחתיו ויהוה ארגון מקצועי שידאג לרוחת הישובים ייצג אותם במוסדות השלטון יתן להם יעוץ משפטי ועוד.

שימור הקיים

אין זה סוד שהחקלאות הביתית הולכת ונעלמת ומחליפים אותה חקלאות קבלנית של גושים גדולים. החקלאות במרכז ההארץ מהוה מפגע אקולוגי עקב השימוש בחומרים מסוכנים לריסוס,אי הקפדה על הוראות בנושא שעות הריסוס, הבערת גזם, רעש בלתי סביר בכל שעה משעות היום ועוד. ולכן אני מציע כי החקלאות תוצא מאזור המרכז תועבר כולה לפריפריה הדרומית והצפונית תוך חיזוק ישובים אלה והגדלתם. במרכז תופעלנה ראות ירוקות גדולות על-פי המתוה שהונח לאזורי נופש מטרופולינים. האזורים האלה יופעלו כנקיים מריסוס כלשהו יהוו בסיס כלכלי לישובים במקום החקלאות שתועבר לפריפריה, וישפרו לאין ערוך את איכות החיים באזור המרכז.

סיכום

המצב הנוכחי אינו יכול להמשך. גם הוועדה העליונה לתכנון במשרד הפנים תקפה את המצב מבחינה תכנונית תוך שהיא מכניסה ארבעים ישובים חקלאים למסגרת של מרקמים עירוניים. עלינו להציב אלטרנטיבה הולמת על-מנת שלא נמצא את עצמנו יום אחד מובלים לשחיטה מבלי שנערכנו כיאות לבאות. המועצות האזוריות שומרות על האינטרסים שלהן (בעיקר נושא המקרקעין והכנסות מארנונה) עלינו כישובים לעשות מעשה.