יובל דיסקין - לך להצביע

קראתי את המיוחס לך לגבי הבחירות הקרובות לפיו אמרת לחבריך כי עקב משבר המנהיגות הקשה שבו אנו מצויים אתה שוקל להטיל פתק לבן בבחירות ואף לקרוא לצבור לעשות כן (לאור הסערה שפרצה בטח יימסר כי הדברים הוצאו מהקשרם, אני כמובן מתייחס אליהם כאילו נאמרו). אני חייב לציין כי ברגע הראשון נדהמתי מאמירתך זו אך במחשבה שנייה נזכרתי כי גם בין קודמיך לראשות השב"כ היו מי שכשלו בלשונם ו/או היו רחוקים מלהיות מטאורים בחיים הציבוריים. כנראה שמי שמוכשר להיות איש צללים מתקשה ללכת לאור השמש. לפני כשנה חווינו התנפלות רבתי עליך בעקבות דבריך בנושא אירן מכיוון מפלגות הימין בישראל. אלו כפרו בזכותך להביע דבריך בתום שירותך בשרות הביטחון הכללי. אני מתנגד באופן מוחלט לגישה זו. זכותך להביע דעתך בפרט בנושאים ביטחונים מוחלטת. גם בנושא ההשתתפות בבחירות לכנסת מותר לך להביע דעתך. איני בטוח שחובת התקשורת לצטט שטות זו ולתת לה בולטות. עוד חלילה יהיה מישהו שייקח ברצינות את המלצתך ההזוייה. מר דיסקין הנכבד, במשטר דמוקרטי קובע הציבור אחת לארבע שנים מי יוביל את המדינה ובעיקר באיזו דרך. מדובר בשאלות של חיים ומוות. של המשך קיומה של מדינת ישראל בליבו של ים סוער שגליו ענקים. סוגיות של יציאה למלחמה והשגת שלום הנוגעות לחיים של כל אחת ואחד מאתנו מוכרעות בבחירות. לא רק על אם נחייה מחליטים בבחירות אלא גם על איך. על החינוך שניתן לילדינו, על התרבות שאנו צורכים, על שמירת הסדר הציבורי, על הבריאות, על הכלכלה, על הסביבה, על האפשרות למגורים ואפילו על הספורט. הכול בידי המערכת הפוליטית שאופייה מוכרע בבחירות. כשקיבלתי את צו הגיוס הראשון לצה"ל הייתה מודפסת עליו שורה : הגיוס לצה"ל הוא חובה שהיא זכות. אני חייב להגיד לך שהצבעה בבחירות היא זכות שהיא חובה. בדמוקרטיה הנבחרים צריכים לייצג את העם. את כולו. על כל חלקיו, על כל פלגיו. כל הימנעות מהצבעה , בין בדרך של הישארות בבית ובין בדרך של הטלת פתק לבן, היא פגיעה בדמוקרטיה ומתן יד לעיוות רצון העם. החלופות הניצבות בפני הבוחר, אולי, אינן מושלמות. ליתר דיוק בטוח שאינן כאלו. הסוגיות הניצבות בפני המדינה מורכבות וטומנות בחובן סיכונים רבים. המנהיגים העומדים לבחירה אינם כליל השלמות. המנהיג האידיאלי בדמיונם של כל אחת ואחד נראה טוב פי כמה מנתניהו או לבני' מגלאון או יחימוביץ', מדרעי או לפיד. חלומות נמשכים, על-פי התיאוריה המודרנית, רגעים ספורים במהלך השינה. בבחירות חיים עם המציאות. אי שם בתחילת דרכי הציבורית ראיינתי את אבא אבן שהיה ידוע ביכולתו הורבלית ובעושרו הלשוני. שאלתיו מדוע הוא תומך בפלוני ולא באלמוני בבחירות פנימיות. אבן הניח ידו על כתפי ואמר: "בחור צעיר, לעולם תזכור שבפוליטיקה בוחרים בין הבלתי רצוי לבלתי נסבל". בחלוף השנים למדתי כי ברוב המקרים זה המצב ואין דרך להתחמק ממנו. ב22 בינואר נקבע את גורלנו. רד מהקשקוש שאין עבור מי להצביע. יש ויש. תרצה המלצה, תוכל לקבל. יובל דיסקין, אתה וכל עם ישראל: לכו להצביע.