מן העיתונות: השופט
מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון, אילו הייתי יודע אז ש
עזמי בשארה יהיה מרגל, הייתי פוסל אותו.
ובכן, אין השופט או כל אדם יכול לדעת, או לנחש או לנבא, מעשיו של אדם בעתיד במיוחד של אדם פוליטי קיצוני.
אבל לגבי הגב' זועבי אין צורך בניחושים או בראייה נבואית, התנהלותה, התבטאויותיה כנגד המדינה והנהגתה, ובמיוחד מעשיה כמו השתתפות במשט המרמרה, מדברים בעד עצמם. כאשר ח"כ מכנסת ישראל מרשה לעצמו, ברוב חוצפתו, להיות בחברת מחבלים, מסיתים, שונאי ישראל ועושים זאת בגלוי ובביטוי מעשי של שימוש בנשק ותקיפת חיילי צה"ל ויש לה החוצפה הצרופה, לטעון שמדובר בהפגנה שקטה לגיטימית ללא פרובוקציה, אין לה מקום בכנסת ישראל, וכל פרשנות ליברלית, לא יכולה לעמוד במבחן ההיגיון.
כלל זה, חל גם על יתר הח"כים של הציבור הערבי ובראשם ח"כ
אחמד טיבי, זחלקה, סרסור ואחרים המשיטים בארצות אויב, נפגשים עם מנהיגי המחבלים, כמו נסראללה וסוריה וטוענים בלהט שקרי, שהם עושים זאת למען הציבור הערבי.
חולשת גופי אכיפת החוק
אילו גופי האכיפה, בראשות היועצים המשפטיים לממשלה, היו יותר אמיצים, נמרצים ושומרי חומות הדמוקרטיה, היו מעמידים את הח"כים הסוררים לדין ולא מרפים, ואילו חברי הכנסת היו מחוקקים חוקים ברורים, בנושא הדבר היה נבלם מזמן.
בג"ץ ליברלי אוניברסלי
פסיקות בג"ץ הנוגעות לפסילת מפלגות ומועמדים בודדים, הן נדירות למדי. הרב כהנא, ממפלגת "כך" נפסל ע"י הוועדה וע"י בית המפשט העליון. אבל עזמי בשארה, שנפסל ע"י הוועדה הוכשר ע"י בג"ץ, מטעמים של
חופש הביטוי, דמוקרטיה ליברלית רב ערוצית ובטענה המרכזית - שכדי לפסול מפלגה או מועמד, יש להביא ראויות ממשיות ומעשים ולא השערות.
השערות שהופכות למעשים
הבעיה נוצרת, כשאין הוכחות ממשיות עכשוויות על מעשים, אבל אפשר מתוך התנהגות, התבטאויות לנבא מה יהיה העתיד.
בג"ץ לא מוכן לעשות זאת וחבל
התוצאה - עזמי בשארה, שסומן כמסוכן לישראל, למדינה, לדמוקרטיה, הוכשר ע"י בג"ץ אבל מעשיו הביאו אותו כדי ריגול נגד המדינה ובריחה מתוכננת ומתואמת לחו"ל. לגבי זועבי יש חשש רציני שבג"ץ יחזיר אותה למרמרה 2.
דמוקרטיה מתגוננת - ולא מתאבדת
בדמוקרטיה מתגוננת, הזכות לבטחון המדינה ואזרחיה, צריך וחייב לגבור על כל שיקול אחר, לרבות חופש הביטוי, אי הסכמה למדיניות הממשלה, עד כדי סיכונה ועל שיקולי חשיבה ליברלית.
מספיק להיות דמוקרטיה מתקדמת ליברלית - כדאי להיות דמוקרטיה יהודית ציונית לוחמת אשר שמה בראש מטרותיה את ביטחון ישראל, תושביה ואזרחיה מכל המינים והדתות המאמינים במדינה ומגלים לה נאמנות וסובלנות ולא חתרנות וחבלנות.
המבקשים שוויון זכויות חייבים גם בחובות, זה אמור לגבי המיעוט הערבי, המיעוט החרדי. המגזרים הערביים והדתיים חייבים, לתרום חלקם למדינה, לכלכלתה, ביטחונה ושגשוגה, שירות אזרחי - במקום שירות צבאי, הוא פתרון טוב שעליהם לאמץ, אם ברצונם להיות אזרחים שווי זכויות.
מי שחותר נגד המדינה, ממשלתה, מנהיגיה וביטחונה - עולה למשטים אלימים, עומד בקשר עם אויבי ישראל, צריך לחשוב על ביטול אזרחות.