קשה להאמין כי מאמציהם של
יאיר לפיד ושל
נפתלי בנט יישאו פרי והם יצליחו לשכנע את בני הישיבות ואת הרבנים החרדים להסכים לגיוס בני הישיבות. אבל ישנה דרך אחרת, דרך שונה מזו המקובלת, שעשויה אולי לקבל את הסכמת בני הישיבות והרבנים החרדים לגיוס שיהיה שונה מהמקובל.
לא גיוס מלא של בני הישיבות, אלא יצירת מערך של אימונים צבאיים לזמן קצוב וזמני לקבוצות של בני ישיבות, צעירים רווקים בני 18 בלבד, לתקופה המקובלת לטירונים בצה"ל.
ההצעה שאני מציע היא לגייס קבוצות של צעירים חרדים אלה לצה"ל, לכמה חודשים בלבד, בצורה קבועה ומסודרת, כל כמה חודשים קבוצה אחת של כמה מאות צעירים שיגויסו כאמור לתקופה קצרה של חודשיים-שלושה, כדי לעבור אימונים צבאיים ולהכשירם כחיילים קרביים. לאחר תקופת האימונים הם ישוחררו ויחזרו ללמוד בישיבות.
פעילות זאת תבטיח כי אם צה"ל ומדינת ישראל יעמדו בפני מצב חירום מלחמתי, ניתן יהיה לקרוא לצעירים אלה, שעברו כאמור אימונים צבאיים קודם לכן, ולצרפם לכוחות הלוחמים של צה"ל, ויחד עם כל עם ישראל, הם יצטרכו להגן על המדינה בעת חירום.
כדי שהידע הצבאי שנלמד על-ידי הצעירים יישמר, הם ייקראו שוב על-ידי צה"ל אחת לשנה לתקופה קצרה וקבועה, כדי לרענן את האימונים הצבאיים שהם עברו על-ידי צה"ל.
זה אומנם לא שוויון בנטל ולא גיוס מלא, אבל זאת התחלה של גיוס לקראת העתיד, וזה עשוי אולי לספק בשלב זה את כל המפלגות - הדתיות, החרדיות וגם את החילונים.