קריקטורה של ממשלה

באחד המאמרים שנכתבו לאחר הבחירות טענתי שנתניהו הוא רב אומן פוליטי. לא הייתה לי כל כוונה לטעון שהוא עילוי או מדינאי מהמעלה הראשונה. טענתי שאין כמוה היודע לתפור ממשלה גם כשהכול נראה אבוד. והנה ממשלה ישראל ה-33 קום תקום. ברכות! אלא שמבט יותר מעמיק על הרכב הממשלה והנפשות הפועלות בה מעלה אסוציאציה של קריקטורה מאוד מצחיקה. הבעיה ה"קטנה" היא שיהיה מי שיצחק אך יהיה מי שחלילה עלול לשלם את מחיר: האזרחים. ממשלת "האחים והרעים" שוברת שיאים. מעולם לא הייתה ממשלה כה הזויה שחבריה בקושי מסוגלים להעלות חיוך על פניהם. האיבה בין מרכיביה, הסתירות המהותיות בין כל מה שכל אחד מייצג, כל אלה הופכים את הממשלה החדשה לסוג של קריקטורה המבטאת את חדלון חיינו הפוליטיים. ה"אחים" נתניהו וליברמן כבר הודיעו על היפרדותם. ברית האמיצים ביניהם נועדה להציל את עורם בלבד. נתניהו ניצל והפך להיות ראש ממשלה. ליברמן השיג את מבוקשו: נתניהו הפך להיות מחזיק פיקדון תיק החוץ לידידו מי שכבר הימים. הזוי אך כשר, כך קבע היועץ המשפטי לממשלה. לא זו בלבד שבכהונתו הקודמת כשר החוץ של ישראל ליברמן היה מחוסר עבודה ממש, עתה הוא קיבל פרס. אם זיכרוני אינו בוגד בי, נדמה לי ששר החוץ של ישראל מעולם לא היה כה בלתי רצוי בבירות אירופה המערבית וארה"ב. מספר הביקורים שלו היה קטן מאוד וחסר כל משמעות ממשית. עתה, כדי לחזקו מימין, מינה ראש הממשלה את הח"כ זאב אלקין לסגן שר החוץ. אין ספק שעתה יחסי החוץ של ישראל ידעו פריחה שלא הייתה כדוגמתה. לא רק ששר החוץ ימשיך "ליהנות" ממעמד של פרסונה נון גרטה במרבית המדינות אירופה וארה"ב אלא שסגן שר החוץ בהחלט עשוי לחזק מאוד את מעמדו של הבוס. הזוי? תשפטו אתם. גם מינויו של סגן שר הביטחון מוצלח למדי. הח"כ דנון "התלבט" מעט אך הסכים. בהתבטאות ראשונה כסגן שר הביטחון הוא כבר הראה כיוון באשר לתפקידו זה: לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. הבעיה הקטנה היא שגם שר הבינוי, אורי אריאל, גם הוא ירצה להציג קבלות על השתתפותו במפעל ההתיישבות. השאלה היא איך יתחלקו השניים בכיבודים? וודאי גם "האח" הגדול יותר, השר לענייני כלכלה, חברה, תרבות, דת, תמ"ת, מו"מ עם הפלשתינים, שוויון בנטל, ואחראי ישירות על הכשלת כל ניסיון של ראש הממשלה לנסות ולנהל מו"מ עם הפלשתינים, נפתלי בנט, יהיה מעורב בנעשה ביהודה ושומרון(תודו ששר כה מוכשר כמו בנט מעולם לא היה בישראל). ואני שואל, מתי מתפנים לעסוק בכל ה"משרדים" הללו יחד? נו טוב, ליוצאי סיירת מטכ"ל תמיד היו יכולות יוצאות דופן!. וסילבן, סטיב בפיהם של המקורבים ואשתו, איזה תפקיד מעניין והולם הוא קיבל? הידד סטיב. שר האנרגיה, המים, הביוב, הפיתוח האזורי, הנגב והגליל, אך מה כל אלה לעומת התואר שנגזל ממנו, סגן ראש הממשלה! דווקא לסטיב? שר האוצר הוא תבנית נוף ארצנו. הוא לפחות מודה שאין לו מושג בכלכלה, אין לו תעודת בגרות וגם לא חשק לעסוק במטריה כה משעממת וגם לחטוף ביקורת. מה שכן הוא יודע בוודאות, כך יוחס לו, הביטחון הממשי שלו שאם הוא ייכשל, גם נתניהו ייכשל. וזה דבר מאוד מרגיע. מעתה אנחנו שקטים. הפילוסוף שבחבורה, יובל שטייניץ, בהחלט שודרג. הוא יהיה שר היחסים הבינלאומיים, המודיעין והאסטרטגיה. האמת היא שאין לזלזל כלל בכישוריו וידיעותיו בנושאים אלה אלא שתחומי אחריותו קצת נושקים בענייני משרד החוץ, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה. לא נוראה. לפחות הוא שר. והיינו יכולים להמשיך ולתאר את המינויים ההזויים אך נסתפק בכך. מספיק מדכא גם כך. אז עלו והצליחו, אחים יקרים!