אביגדור ליברמן מיהר להכריז כי חידוש היחסים עם טורקיה הוא השפלה חמורה ועלבון לחיילי צה"ל. מיהרה אחריו המתחרה שלו על תואר
הפוליטיקאי המבריק במזרח התיכון, חנין זועבי הפנאטית המתלהמת, המייצגת את חמאס: "ההתנצלות לא תספיק..." וכולה מלאה טענות ומענות נגד ההסכם.
אחרי שהתברר מפי האורקול החדש, הלא הוא
דני איילון, כי ליברמן הכין טיוטא דומה להסכם הנוכחי כבר לפי כשנה וחצי והתכוון בשלב מסוים לשפר את יחסי ישראל-טורקיה, מתעורר החשד כי ליברמן, האיש הכוחני והמתלהם, נעלב. למה נעלב? כי עשו את ההסכם המפתיע בלי לשתף אותו ובלי לזכור בכלל שהוא קיים.
ליברמן, שר חוץ שמתאים לתפקידו כמו כפפה לרגל, מסתובב בעולם כאילו היה לפחות פוטין, כאילו הוא מייצג ממלכה ענקית וחשובה, הלא היא ישראל, שיכולה לכופף את כולן, את אמריקה, אירופה והמזרח התיכון, והוא מנצח על המלאכה. האיש שדבק במנטאליות המיושנת של רוסיה הסובייטית, מכיר רק את שיטת הכוח וסגנון הדיבור הבוטה, לא קולט שישראל היא מדינה זעירה, עם שום דמיון לרוסיה, והוא עצמו דומה לפוטין רק בחלומותיו. ככל שינסה להתחנף אליו, פוטין לא יקרא לו "אחי" ולא יזכור שהוא קיים.
זיכרונות של פוליטיקאי
ליברמן החל את הקריירה כנציג העולים מרוסיה, מהר מאוד הפך לנציג של עצמו ושל חלומותיו בתחומים שונים. שיגעון גדלות וניהול מפלגה בסגנון דיקטטורי, הובילו את המפלגה לפחות ופחות מנדטים. בסיבוב הבא, יעברו עוד ועוד מנדטים מישראל ביתנו למפלגות "ישראליות", אבל בישראל, מי שקנה לעצמו שם של חכם, דוגמת ליברמן, ומכיר כמה פטנטים לכופף לכמה אנשים את היד, השתלט ליברמן על ביבי והצליח בקואליציה החדשה לחלק תפקידים לחברי מפלגתו, כאילו הייתה "מפלגה גדולה".
תגובתו הנזעמת על חידוש היחסים עם טורקיה שהיא המדינה הגדולה, היציבה והמוצלחת היחידה במזרח התיכון, מוכיחה כי בין שר החוץ ואהבת ישראל יש מרחק רב. הדאגה לעתידה של המדינה הוא הדבר האחרון שמעניין את שר החוץ. רק הכבוד שלו חשוב, ולהסכם חיוני הוא קורא "השפלת ישראל" בלי לקחת בחשבון שום שיקול אינטליגנטי, בלי התחשבות במציאות, בהווה, בעתיד ישראל. רק הכבוד הפוטיני-ליברמני חשוב מכל.
זועבי, שאף היא מגלומנית לא קטנה, שאפתנית ומרגישה כמו לוחמת חופש היסטורית, מצהירה כמו ליברמן, כי "זה לא הסכם כנה", כאילו הכנות הייתה אי פעם מרכיב בענייני פוליטיקה ומדיניות. כנות? זועבי, הצחקת אותנו. השפלה? ליברמן, הצחקת אותנו. אולי אתה חש מושפל שלא שותפת בחגיגה.
בעניין סגן שר החוץ לשעבר
דני איילון הועף על-ידי ליברמן בבעיטה, מתפקיד סגן השר וממפלגת ישראל ביתנו. זו מפלגה שלא בוחרת את חבריה אשר נבחרים ומסולקים כמו בדיקטטורה על-ידי הדיקטטור ליברמן. עד שהועף היה איילון עושה-דבריו של הבוס ומנשק את ידו. איילון הוא אינטרסנט, פנאט פוליטי וסכסכן בלי כישרון דיפלומטי למרות ניסיונו כדיפלומט ותפקידיו הגבוהים בעבר.
דני איילון, שהתלהם בכל תפקידיו הדיפלומטיים והוא מתחנף טיפוסי לכל בוס שיהיה לו, מעולם לא נהג בחוכמה וביצע את הטיפשיים שבמהלכים, לפי פקודת שר החוץ בהיותו בתפקיד הסגן, הפך לפתע הפרשן הפוליטי לכל דבר ועניין, חבר בכל פאנל טלוויזיוני, ובימים האחרונים המומחה הנעלה לענייני טורקיה. חביב ערוצי החדשות מופיע ומזמר זמירות שמעולם לא היה מזמר, אם לא נזרק ממשרד החוץ על-ידי הבוס. חוסר אמינותו ונקמנותו הטבעית הופכים אותו לפרשן בלתי אמין שלא מפסיק בכל הזדמנות לעשות לעצמו יחסי ציבור. הגיע הזמן להפסיק להזמין את איילון לפרשן בטלוויזיה!
השלישייה הזוהרת הזו של החכמים ליברמן, זועבי ואיילון עדיף שתחריש מעת לעת ותניח לחיים לזרום במהלכם בלי שנשמע את דעתם המלומדת.
