מדינת ישראל יושבת בשקט, מתבוננת מהצד ממתינה ליוזמות ומעשים של אחרים. זה הפחות מסוכן מבחינת ישראל. השאלה האם הטקטיקה הפאסיבית הזאת היא חכמה, או יש כאן הזדמנות היסטורית ונדרשת העזה?
ראש ממשלת ישראל צריך להכין ולהציג לארה"ב תוכנית מקיפה לרה ארגון מדיני אזורי, ותוכנית השקעות עולמית לפיתוח אזורי במזה"ת, שיתן סיכוי והזדמנות לקדם באופן מעשי את מהפכה הערבית הגדולה.
רה ארגון אזורי
המהלך צריך להיות מובל ע"י ארה"ב טורקיה, סעודיה ומצרים ו/או הליגה הערבית. עיקרה של התוכנית הזאת מתבסס על ההנחה, שלא תהיה הכרעה בסוריה בשנה הקרובה. וגם לא יהיה הסכם בין הניצים במלחמת האזרחים המתמשכת, ויחלחל יאוש הצפוי שיתבטא בעייפות כוללת.
שטחי סוריה יחולקו בין טורקיה, עירק, ירדן ולבנון באופן הבא: אוטונומיה לכורדים כולל שטחי הכורדים ששיכים לעירק, אירן וצפון סוריה שיהיו בשליטה טורקית (הכל בכפוף למשאלי עם).
מערב סוריה יהפוך לאוטונומיה עלאווית שתוצמד ללבנון, יאפשר לחיזבאלה ולרוסיה להצטרף להסכם כזה. האוטונומיה הזאת תחויב לאפשר גישה לים התיכון לכל מחוזות סוריה. האוטונומיה הזאת תפורק בהדרגה מנשק כימי ונשק ארוך טווח (טילים), כדי לרצות את ישראל, וגם רמת הגולן תסופח לישראל.
דרום סוריה תסופח לירדן, מזרח סוריה תסופח לעירק במקום השטח הכורדי שילקח ממנה.
מרכז סוריה, כרבע משטחה הנוכחי, כולל דמשק הבירה יהיו אוטונומיה נפרדת שתאפשר את המשך הקשרים בין שטחי סוריה הקודמת. יאופשר מעבר אוכלוסין בין האזורים.
בדרום, מצרים תמכור/תחכיר את השליש הצפוני מזרחי של סיני, לטובת מדינה פלשתינית שתתחבר לרצועת עזה. תמורת זה יושקע במצרים ממון שאמור לחלץ אותה מהמצוקה.
אוטונומיה פלשתינית מפורזת בשליטה ישראלית ביו"ש שגבולותיה ללא גושי ההתישבות יוכרו הכרה בין לאומית מבלי לפנות ישובים יהודים מוכרים/חוקיים.
ההשקעות הכלכליות העיקריות יופנו לפיתוח ותשתיות במצרים שטחי סוריה ופלשתין.
ישראל תבטיח מכירת גז טבעי במחיר מוזל למדינות האזור תמורת הדדיות והשתתפות בהשקעות להמשך חפושי גז. ופיתוח מתקני טיפול ושינוע.
יונח צינור מים גדול במימון בין לאומי מטורקיה לרצועת עזה. יבנה נמל עמוק בצפון סיני אל עריש, עבור המדינה הפלשתינית. תורחב ותשודרג תעלת סואץ בהשקעות בין לאומיות.
יבנה נמל עמוק בחוף ישראל שיעודו יהיה לשרות ירדן פלשתין ומסילת הברזל של אילת. נמל אילת ונמל עקבה יאוחדו מנהלתית וישרתו את שתי המדינות. תעלת הימים מים סוף לים המלח בשיתוף ירדני ישראלי.
שדה תעופה בין לאומי משותף לישראל וירדן באזור אילת עקבה. ושיקום מאסיבי של סוריה והשקעות בתעשיות חדשות.
יוסר החרם הכלכלי מאירן תמורת התחייבותה להקפיא את המשך הגרעון והכרה רשמית שלה בהסכם האזורי הזה.
הפוטנציאל הכלכלי האזורי של תוכנית כזאת הוא עצום ומפתה ויכול גם להניע את הכלכלות המדשדשות של אירופה. זה תוכנית חבילה, שתמריץ את כלכלות כל המדינות באזור, ותיצור יציבות מדינית, שתייתר את החלופה הצבאית שהיא החלופה, שכרגע מייצרת ממשלת ישראל, והתוצאות שלה במקרה הטוב יהיו לזמן מוגבל ויגרמו להוצאות כספיות אדירות, ללא תנופת פיתוח כלל אזורית.
כמה חבל ששמעון פרס כבר זקן, זה ממש תפור עליו לנסוע בעולם בין פוטין, לאובמה, לעבדאללה, לאבו מאזן, ולארדואן ולקיים פגישות חשאיות בתחפושת, עם מורסי איבן סעוד, אסד וחמינאי.
הצרה שנתניהו יטרפד כל רעיון כזה, אלא אם זה יבוא רק ממנו, אלא אם פרס יהיה רק שליחו של נתניהו!. אבל גם אם יקרה נס כזה, מהר מאד גב' שרה תחשוד שפרס גונב לעצמו את כל ההצגה, שפרס מוכר את נתניהו, ונתניהו, שגם צפוי לקבל "רגליים קרות", לא יוכל לגבור על יצרו ויטרפד את כל המהלך.
