שני אירועים ביטחוניים ביו"ש בימים האחרונים מחייבים תגובה מחמירה מצד שר הביטחון וראש הממשלה.
רמטכ"ל המבצע תרגיל פתע המלווה בגיוס מילואים ללא הודעה לשר הממונה ולראש הממשלה, באותה השיטה יכול לבצע מחר גם פוטש צבאי.
רעיון הזוי? לאו-דווקא. הקונספירציות הגדולות בתבל בוצעו תוך ניצול לקונות מהסוג שהזכרתי.
כיצד שר הביטחון יכול לסמוך על הרמטכ"ל-פיקודו ביום שאחרי ולהבא?
ובאספקט מקומי יותר, הצבא הסיר אחריות על המתרחש ביש"ע וכעת אבו מאזן הוא "הריבון".
כשאתה קורא על קפיצת מדרגה באירועים הביטחוניים שם פי ארבעה ויותר בחודשים האחרונים, קשה להבין את קלות הדעת של אלוף פיקוד המרכז בנידון.
גם כך, יש תלונות מרובות על האידיאה הביטחונית שמאחורי התנהלותו של האלוף. הרצח בצומת תפוח רק מחדד את הסוגיה.
בשני המקרים מתחייבת תגובה מנהלתית ראויה מצד ראש הממשלה והשר הממונה. אחרת, מי צריך אותם בכלל?