חיזבאללה נאבק על הישרדותו בשתי זירות

הקשר העמוק בין חיזבאללה למשטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, שבא לידי ביטוי בלחימה לצד הכוחות של בשאר אסד נגד המורדים, האיץ את מגמת היחלשותו של הארגון במערכת הפוליטית הפנים לבנונית. התפתחויות שהתרחשו בלבנון בחודשים האחרונים והשיח ברשתות מעידים על עומק המשבר עמו מתמודד הארגון. בנוסף לכך, עולים ברשת הביטויים: מלחמת אזרחים, התנגשות, וואקום פוליטי, ומאבק בין סונים לשיעים, ורווחות הערכות, כי האירועים מובילים להתנגשות פנים לבנונית. השיח רחב ההיקף, המתנהל ברשת באמצעות הפייסבוק וה-טוויטר, מצביע על אתגרים בפניהם ניצב חיזבאללה בשלושה מגרשים: המערכה בסוריה, המגרש הפוליטי-ממסדי בלבנון, והמגרש העדתי (סונים-שיעים). חיזבאללה שקוע בבוץ הסורי כותרות כמו "ווייטנאם זה כאן", מופיעות תדיר ברשתות החברתיות, בתוספת קטעי יוטיוב המתעדים את פעילות לוחמי חיזבאללה נגד כוחות האופוזיציה הסורית. אשר למספר לוחמי חיזבאללה הפעילים בסוריה, הנתונים שהופיעו ברשתות החברתיות הם בין 1,000 ל-6,000 לוחמים. גוברת הביקורת בלבנון על מעורבות חיזבאללה בסוריה בעקבות מספרם הרב של לוחמי חיזבאללה ששבים ללבנון בארונות קבורה. בין המוחים על מדיניות חיזבאללה אף נמצא מנהיג הארגון לשעבר, השייח' צובחי אל-טופאילי, אשר העניק ראיון בו טען כי "הפעילות הלא זהירה של חיזבאללה בסוריה תוביל לא לעשרות או אלפי הרוגים אלא למיליוני הרוגים...." מחאה בוטה נגד תפקידו של חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה נשמעת גם מפי דוברים של גורמי האופוזיציה בסוריה - הארגון הג'האדי ג'בהאת אל-נוסרה (המזוהה עם אל-קאעדה), צבא סוריה החופשית (FSA) ותנועות האופוזיציה של האחים המוסלמים. נשיא הקואליציה הלאומית הסורית (SNC) מועז אל-ח'אטיב דרש מנסראללה, בנאום מוקלט בעמוד הפייסבוק שלו, להוציא לאלתר את לוחמיו מסוריה. אל-ח'אטיב כינה את מעורבות חיזבאללה בסוריה "פלישה ופשיטת רגל מוסרית" והבהיר לנסראללה, כי יהיה אישית אחראי להתפרקות עדתית של לבנון וסוריה ולמאבק אלים בין סונים לשיעים. במקביל, כוחות אל-נוסרה פרסמו הודעת אזהרה לנשיא לבנון, מישל סולימאן: "... ראה בזאת אזהרה אחרונה, עליך לנקוט צעדים מידיים על-מנת לרסן את הכלבים של לבנון [חיזבאללה] .... אש תוצת בקרוב בבירות. אם לא תפעל תוך 24 שעות, נראה בך משתף פעולה בטבח שאותו מבצעת מפלגת השטן [חיזבאללה]...אנו ננקוט צעדים מיוחדים ונשרוף באש כל אדם אשר ניתקל בו בבירות". השלכות לפוליטיקה הפנים לבנונית שלושה חודשים טרם הבחירות לפרלמנט בלבנון, (שמתוכננות ל-20 ביוני 2013), הודיע נג'יב מיקאתי, ראש הממשלה מטעם קואליציית ה-8 במארס, שבהובלת חיזבאללה, כי הוא מתפטר. הסיבה הרשמית לצעד זה הייתה חוסר הצלחתו להעביר בקבינט את חוק הבחירות וכן אי הסכמתם של שותפי הקואליציה (המורכבת בעיקרה משיעים (אמל וחיזבאללה) ונוצרים ("הזרם הלאומי החופשי" בראשות מישל עאוון), לאשר את הארכת הכהונה של ראש שירותי ביטחון הפנים (ISF), אשרף ריפי, בשנה נוספת. ככל שקרב מועד הבחירות ניכרה התרופפות תמיכת הנוצרים, אנשי עאוון, בקואליציית חיזבאללה וכן כוונתם של רבים להימנע מהצבעה לקואליציה בבחירות הקרובות. נוכח החשש הכבד להפסד בבחירות, הנהגת חיזבאללה העדיפה להגיע לפשרה. לפיכך, נאלץ חיזבאללה לאשר ב-8 באפריל 2013 את מינויו של תמאם סאלם, לראשות הממשלה, ולדחות, ככל הנראה, את הבחירות לפרלמנט. ההגעה לפשרה נבעה גם מהתגברות המחאה נגד הארגון בגין מעורבותו בסוריה וגלישת האירועים לשטח לבנון באזור הבקעה ובגזרת טריפולי. "אויבים מבית" ברשתות מתארים את המצב בלבנון כחלל פוליטי, עקב הימלטות מנהיג המחנה הסוני, ח'רירי, לפריס ולריאד, בעוד נסראללה ממשיך לשהות בבונקר. את מקומם של המנהיגים הסונים החילוניים תופסים דרשנים סאלפים קיצוניים בדמותם של הדרשן הסאלפי שיח' אחמד אל-אסיר - האמאם של מסגד בילאל בן רבה בצידון, ושיח' סאלם ראפעי, האמאם של מסגד אל-תקוואה בטריפולי. מאז תחילת 2012, מנהלים דרשנים אלה את מאבקם בחיזבאללה באמצעות הרשתות החברתיות ודרשות שנשאו במסגדים. הם קראו תיגר על הלגיטימציה של חיזבאללה ותבעו את פירוקו מנשקו והעברת הנשק לידי הממשלה הלבנונית. כן התסיסו הדרשנים את תושבי דרום בירות והערים והכפרים שמדרום לבירה כשקראו להם לצאת להפגנות מחאה, להקים מאחזים ולשרוף צמיגים בכבישים הראשיים מדרום ומצפון לבירות. ב-22 באפריל 2012, הנפיקו שני הדרשנים פתווה ובה קראו לנוער להתגייס למלחמת ג'האד לצד המורדים בסוריה נגד חיזבאללה: "זו חובה דתית של כל מוסלמי לעשות כן". אל-אסיר הודיע על הקמת "גדודי ההתנגדות החופשית" (Free Resistance Brigades) בצידון, וקרא לבעלי ממון לתרום נשק וכסף שיסייעו במאבק. בד-בבד, קרא שיח' אל-אסיר להקים מליציות לבנוניות שיתארגנו במחתרת ליום שאחרי נפילת אסד, למקרה שחיזבאללה ימשיך במאבקו במתנגדי אסד גם בלבנון. דוברי האופוזיציה החמושה והלא-חמושה בסוריה הודו לשני הדרשנים הלבנונים על תמיכתם, אך ביקשו מהם "להימנע מהתערבות בענייניה של סוריה, ומייצוא המאבק הפנים-לבנוני בין סאלפים ושיעים מלבנון לסוריה". רבים המשתתפים בשיח, המתנהל ברשתות החברתיות, שמצביעים בדאגה על הסערה המתרגשת ובאה על לבנון. אחד הסימנים לכך הוא ים הדגלים השחורים המעידים לדעתם על נוכחות הולכת וגדלה של אל-קאעדה בצפון לבנון. אלו מביעים חשש, כי לאחר התמוטטות משטר אסד יפנו כוחות אל-קאעדה וקבוצות סאלפיות רדיקליות בלבנון, בשיתוף עם קבוצות ג'האד סוריות, דוגמת ג'בהאת אל-נוסרה, למסע נקמה בחיזבאללה. כנאמר ברשת, "היום הם נאבקים אחד בשני בסוריה ואחר כך הם ימשיכו את המאבק על אדמת לבנון". הם מוסיפים, כי בניגוד למאבק חיזבאללה בישראל, המאופיין כמאבק של ההתנגדות שזוכה ללגיטימציה, הארגונים הסאלפים, הג'האדיים ותנועת אל-קאעדה אינם מחוייבים לאותם כללי משחק. עמדה נוספת גורסת, כי עם התרסקות הציר הרדיקאלי אירן-סוריה-חיזבאללה, יאבד חיזבאללה את המשענת האסטרטגית שלו ואת מנופי הכוח מול ארגוני הג'יהאד הסוני. לדעתם, סבב אלים בין סונים לשיעים בלבנון הוא רק שאלה של זמן. סיכום והערות בקרב הגולשים ברשתות החברתיות ניכרת הסכמה גורפת, כי במוקדם או במאוחר האירועים בסוריה יגלשו לשטח לבנון. להבנתם, מעורבות חיזבאללה בסוריה לא תישאר ללא מענה וכי להתפתחויות בזירה הסורית תהיינה השלכות הרות אסון וארוכות טווח על לבנון ואזרחיה. הגולשים מתארים שלושה תרחישים מתפתחים: א. עימות בין סוריה ולבנון, שיתפתח לאחר נפילת משטר אסד בעקבות פעולות נקם של ג'בהאת אל-נוסרה נגד חיזבאללה. ב. מלחמה בין השיעים והסונים הרדיקאליים בלבנון. ג. הידרדרות למלחמת אזרחים בלבנון. הרוב הגדול ברשתות מתנגד למלחמת אזרחים, אך בניגוד לעבר, אז האמינו כי 'אפקט הפחד' ימנע הידרדרות למלחמת אזרחים נוספת, כיום הם סוברים כי אפקט הפחד אינו עוצמתי דיו וכי האירועים יובילו להתנגשות פנימית בלבנון. הפעילים ברשתות מתארים את המצב אליו נקלע ארגון חיזבאללה, גם בסוריה וגם בלבנון, כמאבק להישרדות. עם זאת, העובדה שגובה הלהבות בלבנון נמוך עדיין, מתקבל אצלם בפליאה. ייתכן שהמענה לכך גלום באמירה שמקורה אף הוא בשיח ברשת, לפיה: "בלבנון אין מפסידים, יש שמנצחים ויש ששומרים על פרופיל נמוך ומנצחים בפעם הבאה......". הרשתות החברתיות בלבנון אינן מספקות תשובה לשאלה האם הלחץ והביקורת הגוברת על חיזבאללה מבית, קרי מצד תומכיו לצד מתנגדיו בלבנון, תביא לריסון תגובותיו כלפי ישראל ולהימנעותו מהידרדרות לעימות שלישי ישירות מול ישראל. ניתן לראות באיום של נסראללה, בתגובה לטענות שישראל תקפה משלוח טילי קרקע-קרקע מאירן לחיזבאללה, על השתתפות לצד סוריה בפעולות ההתנגדות לשחרור של רמת הגולן הכבושה, עדות לכך שהוא מעדיף שלא ליזום חזית עימות ישירה מול ישראל, בשטח לבנון.