בתי-המשפט ממנים כדבר שבשגרה, מומחים מטעמם, על-מנת שישמשו "כזרועם הארוכה" ויבחנו את הטענות המקצועיות של הצדדים, אשר לא אחת קיים פער רב ביניהן.
לשם כך, מורים בתי-המשפט למומחים מטעמם, לקבל את כתבי טענות הצדדים על נספחיהם, בכללם חוות דעת מומחי הצדדים.
לרוב, מינויו של המומחה מטעם בית המשפט, יוצא אל הפועל רק לאחר שהצדדים משלמים לו את מלוא שכר טירחתו, אותו בית המשפט מאשר.
מדובר בשכר טירחה גבוה (לרוב), מעל-פי שתיים משהשכר המשולם למומחה צד לדיון עבור חוות דעתו.
מבחינת התובעים, התשלום למומחה בית המשפט הינו תשלום נוסף בו עליהם לשאת כדי להיכנס בשעריו של בית המשפט ולהתדיין בפניו.
שכר טירחתו של מומחה בית המשפט, יוצא מכיסם של התובעים, לאחר שכבר שילמו אגרה לבית המשפט, שילמו שכר טירחה למומחה מטעמם אשר הוציא חוות דעת עליהם התבססה תביעתם (ואי-אפשר בלעדיה) וכן שילמו מקדמה לעורך-הדין המייצג אותם. מדובר בסכום המצטבר לכדי אלפי שקלים.
למרבה הצער, מומחה בית המשפט לא מסתפק בשכרו הגבוה כמתואר לעיל, ויוצר מצב בו הוא מקבל שכר טירחה נוסף עבור
עבודה אותה הוא מייצר.
כך למשל, מומחה אשר מגיש חוות דעת חלקית המתעלמת מטענות לליקויים מסוימים - מבקש שכר נוסף על ביקור נוסף שמטרתו להשלים את חוות דעתו המקורית.
יובהר, כי גם במקרה זה וגם במקרים אחרים, בקשות אלה מתקבלות על-ידי בית המשפט, וכל בקשה כזו - משמעותה תשלום בפועל. במאמר מוסגר יוער, כי כל בקשה, כרוכה בהטרדה רבה הן של הצדדים, הן של באי-כוחם והן של בית המשפט עצמו, הנאלץ לקבל החלטה לאחר שהתייחס לשלל טענות, תמונות, תצהירים.
דוגמה נוספת: מומחה אשר חוות דעתו לא ברורה ו/או לא מדויקת, מזמין בכך שאלות הבהרה מטעם הצדדים ובעבור תשובותיו - טוען הוא לתשלום שכר טירחה נוסף.
כך למשל, נדהמה מחברת מאמר זה, כאשר קיבלה דרישה ממומחה בית המשפט להעביר לו תשלום של 75 שקלים + מע"מ לכל תשובה לשאלה שנשאל, ובין היתר נכללו בשאלות אלה גם שאלות שהתייחסו לטעות חישוב מתמטי פשוט של המומחה... וכן לשאלה / בקשה כי המומחה יעביר אליה מסמכים שקיבל מצד לדיון. (במקרה זה, בית המשפט התערב לאור בקשה מנומקת ומפורטת, וקבע כי המומחה לא יקבל שכר טירחה נוסף בעבור חריגים אלו).
מומחה, אשר חוות דעתו מתבררת כשגויה, "דינו" לקבל שכר טירחה נוסף.
הכיצד?!
חוות דעת שגויה - מצריכה ביקור נוסף, וביקור נוסף - גורר בעקבותיו עלות כספית נוספת.
לדוגמא, כאשר מומחה בית משפט לא בודק את האיטום הלקוי, אלא רק את התוצאה שנגרמת מכך - הרטיבות, וקובע על-פי מבחן התוצאה באמצע הקיץ כי אין רטיבות בדירה... צריך להגיע פעם נוספת בחורף כדי להבחין ברטיבות אותה יכול היה לצפות וצריך היה לצפות כמומחה אמיתי - לו בדק את האיטום במקצועיות הראויה.
לאחרונה, נפגשתי במומחים אשר הפסיקו את ביקורם באמצע תהליך בדיקת דירה וזאת אף כי נתבקשו להמשיך בבדיקה ולא הייתה שום סיבה אובייקטיבית להפסקת הביקור. האחד הפסיק בגלל רחשי ליבו וחששו שמא מי מהצדדים יבקש פסילתו. השני הפסיק בגלל אווירה עכורה שהייתה בין הצדדים ואיום באלימות מטעם מומחה הנתבעת כלפי מומחה התובעים. השלישי כלל לא הגיע לבדיקה חוזרת עליה התחייב, וביקש להשתחרר מהתיק בשל חילוקי דעות מקצועיים בינו לבין מומחה התובעים.
ברוב המקרים, ההליכים המשפטיים סביב האירועים הנ"ל - טרם באו אל סופם.
כך או כך, מדובר בצבירת שכר טירחה מופרז ומופקע, במיוחד נוכח העובדה שבוצעה עבודה חלקית ושולם שכר מלא.
מדובר במומחים, שעיקר מומחיותם היא במתן חוות דעת ולכן אין תימא כי הם עמלים כל-כך כדי להגדיל את שכרם. מצד שני, אם מומחים אלה כל-כך מיומנים במתן חוות דעת - מדוע לא יתנו חוות דעת מלאה ושלמה מלכתחילה?!
סיכום:
מצפים מהמערכת המשפטית כי תדע להבחין בין מומחה להנדסה אזרחית לבין מומחה לחוות דעת, וכן תדע להגביל ולקצוב את שכר המומחים בהתאם לתפקודם ולא בהתאם לשעות העבודה המנופחות ולעיתים ללא צורך וללא תועלת.