עם שיחרור והחזרת אדמותיה לבעליה בשנת 1967 מהפכה ישראל למדינה מבולבלת. היא קנתה את כל השקרים ועירפול ההיסטוריה היהודית ולמי יש בעלות על הקרקע מנהר הירדן עד לים התיכון.
מאז 1948 ישראל הייתה מדינה ריבונית; מאז 1967 ישראל היא מדינה ריבונית שמפחדת להודות בריבונותה ולפעול לאורכה.
ישראל נראית כמדינה כחזקה. אך, אם ישראל הייתה מדינה חזקה הייתה עושה כרצונה, אבל היא לא. היא מקשיבה ומאפשרת לכולם להתערב בענייניה, כלומר ארה"ב, האיחוד האירופי, טורקיה ואחרים!, המדינה היחידה בעולם המאפשרת השפלה כזאת.
הבעיה היא שלישראל אין מנהיגים להוביל אותה בכיוון הנכון ואלה שקוראים לעצמם מנהיגים הם אנשים מבולבלים, לא מאוחדים בהלך רוחם ובחשיבה שלהם ורבים מידי מהם מדברים דברי שרק לעתים קרובות מדי.
הפתרון היחיד: ישראל מחולקת תיפול! בעוד שישראל מאוחדת תעמוד איתן ותנצח או שיש לה סיכוי לנצח!
אז כן, אנחנו, היהודים והישראלים חייבים להתאחד בגלל שהחלטנו איזה סוג של מדינת לאום אנחנו רוצים שתהיה לנו - יהודית, חצי יהודית, או לא יהודית; מדינת ערב רב מעורבת עם הערבים או מדינת העם היהודי - בהקשר מקיף לתרבות היהודית.
רק נקיטה בפעולה הנכונה מתקבלת וכל דבר אחר הוא פיטפוט סרק וקישקוש בלאבוש.
ישראל היא מדינה ללא גבולות וללא עיר בירה מוכרת. ישנם בארץ שלטי דרכים שמצהירים שאם יהודי-ישראלי יכנס לעיר (ערבית), שנבנתה באופן בלתי חוקי על אדמה יהודית, הוא / היא מסכן/ת את חייו/ה או שלט, "אין רשות לישראלים-יהודים להיכנס', או,'מסוכן ליהודים להיכנס לעיר". זו בשום אופן לא דרך לחיות, זה מעליב ופשוט פתטי.
בעיה אחת שישראל צריכה לפתור מיידית היא גבולותיה ומי חי בתוכם.
היות שהאדמות, מהנהר ועד הים, הם ארץ ישראל, אין צורך לספח אותן. כל מה שישראל צריכה לעשות הוא להחיל את החוק הישראלי על כל השטח עבור כל היהודים שחיים שם, ולאכוף את החוקים ולהשליט סדר שעכשיו מקרטע.
הסכם אוסלו מת. למעשה הוא היה מת מראשיתו היות שהערבים מעולם לא אשררו אותו.
אפשר לפרק את "מנהיגות" הרשות הפלשתינית ולהטיס אותם בחזרה לתוניס, מאיפה שהם באו, או לכל מקום אחר שבו הם ירצו להנחית את נוכחותם. והבה נקווה שמדינה כל שהיא תקבל אותם.
ואת האוטונומיה הזו חייבים להחליף עם גוף מנהלי שיפעל בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלת ישראל שייצטרך לחיות בשלום עם היהודים, ואם לא הם יכולים לצפות לגרוש.
התהליך, לאחר החלת החוק הישראלי על השטחים, הוא שינוי כולל של מערכת החינוך של הערבים. ללמד אותם אקומניות, איך לכבד את היהודים, במקום לשנוא ולרצות לרצוח אותם, ואיך להיות אנשים יצרניים ושוחרי שלום.
הערבים-פלשתינים ימשיכו לחיות כאוטונומיה מנהלית משום שישראל לא יכולה להרשות לעצמו להיות אחראית להם. מימונם מהמערב חייב להמשיך. עם זאת, ישראל תשלוט באזור אוטונומי זה באופן הדוק יותר עד שלפחות שני דורות שקיבלו את החינוך הנכוןן הגיעו לבשלות אנושית.
ישראל תשאף לספק עבודה לערבים-פלשתינים. כיום הם כבר עובדים עבור ועם חברות ישראליות, וישראל תצטרך להמשיך ליצור מקומות עבודה לישראלים וכמו-כן גם לערבים. כדי לשמור על כלכלה בריאה וגדלה, ישראל צריכה ליצור 700,000 מקומות עבודה במשך חמשת השנים הבאות.
ולאחר מכן ישראל תצטרך לעבוד על העיניין שירדן היא בעצם פלשתטין. הערבים ביהודה ושומרון צריכים להיות אזרחי ירדן החיים ביהודה ושומרון. ישראל צריכה לשלוט בזרם כניסתם לאזור ולהפכו לזרם יציאת הערבים מהאיזור.
ואם המצב לא מוצא חן בעיני הערבים הם חופשיים לעזוב וישראל אפילו תיתן להם תמריצים כדי לעבור למקום אחר.
עבודה רבה עומדת לפנינו ואם לא נפשיל שרוולים.