זכותו של קטין למזונות מהוריו היא זכות עצמאית. זכות זו אינה תלויה ביחסיים המשפטיים בין ההורים ובהסכמים אותם ערכו הוריו בנוגע למזונותיו.
מקור החיוב במזונות קטינים קבוע בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט - 1959 החוק קובע כי חיוב המזונות יעשה בהתאם לדין האישי כאשר אם על-פי הדין האישי אין חובת מזונות, תקום חובת מזונות מכוח החוק.
את מזונות הילדים ניתן לחלק בהתאם לגילאי הילדים:
עד גיל 6 קיימת חובת תשלום מזונות אבסולוטית על האב.
מגיל 6 - 15 חובת התשלום היא על האב ועד לגובה צרכיהם ההכרחיים.
מגיל 15 - גיל 18 חובת תשלום המזונות היא מכוח דין צדקה והחובה המוטלת על האם שווה לחובה המוטלת על האב.
החל גיל 18 - נפסקת חובת תשלום המזונות והיא מתחדשת רק בקיומן של נסיבות מיוחדות. כאשר על-פי הפסיקה האב חייב בתקופת הצבא, בשירות החובה, לשלם שליש מגובה המזונות.
מזונות הילדים מתחלקים למזונות מן הדין ולמזונות מן הצדקה כאשר במזונות מן הדין הכוונה לכל המרכיבים ההכרחיים לגידולו של הקטין. במזונות מדין צדקה הכוונה לאותם הצרכים אשר הם מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמה בה הורגלו הקטינים.
במזונות מדין צדקה האם והאב שווים וחיוב האם במזונות הקטינים תלוי ביכולתה הכלכלית. חיובה של האם במזונות מדין צדקה אינה חובה אבסולוטית.
חישוב מזונות מדין צדקה נעשה ע"י בדיקת צרכי הקטין ובחינת הכנסות ההורים.
היקף המזונות ההכרחיים אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב כך שאין הבדל בין אב "עשיר" לאב "עני", אולם גבולות המזונות ישתנו בהתאם לכושר השתכרותו של האב ומקורות חיצוניים שיש לאב.
חישוב גובה המזונות הינו שקלול של צרכי הקטינים והיכולת הכלכלי של החייב במזונות. היכולת הכלכלית מורכבת מהשתכרותו וממקורות כלכליים נוספים העומדים לרשותו.
ביהמ"ש, בפסיקתו, צמצם את היקף הצרכים ההכרחיים לקטינים לצרכים מינימליים ביותר, קרי צרכים אשר קיומו הממשי של הקטין תלוי בהם. ביהמ"ש קבע כי הוצאות כגון: חופשה, בילויים, צעצועים, דמי כיס, חוגים וכו' אינן בגדר צרכים הכרחיים. למרות האמור לעיל ביהמ"ש ידון בכול מקרה לגופו.
כאשר לבני הזוג מספר ילדים, גובה דמי המזונות לא יהיה מכפלת סכום המזונות שנקבע לילד אחד במספר הילדים שכן חלק מהרכיבים בדמי המזונות חופפים בין הילדים ואינם מצטברים.
בנוסף למזונות הקטינים מחויב האב גם בתשלום בגין מדור לילדיו כאשר אין הכוונה כי עליו לרכוש דירה עבורם אלא די בכך שהוא משלם עבור שכירות דירת מגורים. על דירת המגורים להיות ראויה ולעמוד בתנאים הקבועים. בפסיקה נקבע כי חלקו של האב בתשלום דמי השכירות יהיה בהתאמה למספר הילדים.
פרמטר נוסף אשר משפיע על גובה המזונות הינה שאלת המשמורת על הקטינים. ביהמ"ש שוקל, בין היתר, האם מדובר במשמורת יחדינית או במשמורת משותפת כאשר, כיום, הפסיקה מכירה בכך כי כאשר מדובר במשמורת משותפת ראוי להפחית את המזונות בשיעור של כ 25%.
משנקבע גובה דמי המזונות, מוצמדים המזונות, בדר"כ, למדד המחירים לצרכן אחת לשלושה חודשים. דמי המזונות שנפסקו אינם סופיים וניתנים לשינוי כל העת. פסק הדין אשר קבע את גובה המזונות התבסס על מערכת נסיבות שהייתה נתונה בעת מתן פסק הדין. ייתכנו מצבים בהם יתקיים שינוי נסיבות מהותי אשר יגרום להשארת המזונות על-כנם, למצב בלתי הוגן ולאי צדק. כאשר מדובר בשינוי נסיבות, מדובר בשינוי נסיבות מהותי אשר לו השפעה ממשית על עצם החיוב.
גביית המזונות מתבצעת באחת משתי דרכים. משניתנה החלטה או פסק דין למזונות, עומדות בפני הזכאי שתי דרכים לגביית דמי המזונות: האחת גבייה ישירה באמצעות ההוצאה לפועל והשנייה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. שתי הדרכים הינן חלופיות אולם לעיתים תהיינה מצטברות.
עד למתן פסק דין או החלטה לעניין גובה המזונות ניתן להגיש בקשה לקבלת דמי מזונות זמניים. מטרת המזונות הזמניים לשמור על המצב הקיים. מדובר במזונות אשר ניתנים בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט לצרכיהם של הקטינים עד שתתברר תביעת המזונות.
כיום קיימת בבית המשפט מגמה לפיה יש לקבוע את גובה מזונות הילדים תוך התבססות על עקרונות השוויון בין המינים כאשר בית המשפט מתחשב בהכנסות שני הצדדים תוך שקילת כול הפרמטרים.