|
|
|
תאריך:
|
28/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2013
|
|
|
1 |
|
| |
וכלימה למערכת המשפט. ניראה שהחלפנו משובטת ברק בפקיד אפור, שכבוד מערכת המשפט ואימון הציבור במערכת זרים לו.
היכן הנשיא בדימוס שמגר, למה לא נישמע קולו ? מברק אינני מצפה לדבר, אבל שמגר ?
וישים לב הכותב, השופט שהיכה ילדיו עדיין נימצא במערכת ומתגברות השמועות שהעבריין כלפי ילדים ימשיך "לשפוט" את אזרחי המדינה.
זה מזכיר לי את השופט בדימוס חשין, שהתעלם מיוצאת חלציו אבל ידע להטיף מוסר לכל העולם ומלואו... |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
המפוקח |
|
|
|
2 |
|
| |
|
זה מה שקורה כשבוועדה למינוי ולקידום שופטים, כיהנו ומכהנים טיפוסים בעלי אינטרסים פרטיים, כמו שהיה חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, עו"ד שמעון בן-יעקב. |
 הסיבות, המהלך והתוצאות |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
3 |
|
| |
המעבר למעבד תמלילים הוביל באיחור רב, רק החל מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, למסירת הפרוטוקולים של הדיונים לצדדים, מלפנים אלו לא ניתנו. הציבור חונך ששופטים נבחרים גם על פי יושרם ולכן אין להטיל ספק בהגינותם ברמתם המוסרית ולכן מובן מאליו שהדיווחים מדויקים. עם קבלת הפרוטוקולים לאחר ההלם בשל אי זיהוי תוכן הכתוב עם הנאמר בדיונים, חושכות עיניהם של רבים. הפרוטוקולים שיקרים והם נכתבים על פי התוצאה שכל שופט רוצה להגיע אליה. אין זה סביר שכל זמן שלא ניתנו פרוטוקולים שופטים דיוחו אמת ורק משהחלו לתת אותם דוקא אז החלו לשקר. לפנים אנשים נותרו תוהים ומבולבלים בגלל החלטות שופטים ולא הבינו כיצד יוכלו השופטים להצדיק החלטותיהם. עתה נתבררה התמונה. ניתן להצדיק כל החלטה אם מסדרים את הפרוטוקולים כך שיתאימו, ואין זה משנה מה התרחש בדיון באמת.
לפנים כאשר תעדו בבתי המשפט ולא תמיד תעדו, היו בבתי המשפט קצרניות. אלו היו ישובות בנפרד מהשופטים ועליהן היה לרשום כל מילה הנאמרת בדיון. נוהג זה הקנה אמינות לבית המשפט. אלא שקצרנות הינה כתב מיוחד בעל סימנים מיוחדים שאינם דומים לאף אחר, רק קצרניות יודעות לקרא אותו. לכן התעוד לא נשאר בכתב זה, ובשלב כלשהו שלא לעיני הציבור עבר לדפוס מכונת הכתיבה. מה נעשה שם ואם עבר כהויתו לא היה לציבור כל מידע. קצרניות הן בדרך הטבע גם כתבניות שכן קצרנות הינה מימנות גבוהה של מקצוע המזכירות, אלו העבירו את הכתוב מכתב קצרני לדפוס מכונת הכתיבה. מעשית לא ניתן היה להגיש את הפרוטוקול בגמר הדיון, אלא שזה אינו מונע להגישו מאוחר יותר. בארץ זה לא נעשה אם כי ישנן מדינות שלפי הזמנה כן ספקו את הפרוטוקולים. חסיון זה אישפר לשופטים להתיחס לפרוטול כאל טיוטה אותה ניתן לשכתב כראות עיניהם, וכמה פעמים שרק יחפצו. עם המעבר למעבד תמלילים בחלק מהדיונים הקלדניות ישבו במרחק מהשופט אם כי לא תמיד ולעיתים בצמידות לשופט. כעת גם השופטים קיבלו מסוף והם רושמים או מוחקים את שרוצים. נראה שמסירת הפרוטוקול עם גמר הדיון מפריעה לשופטים מאוד, על כן הם מוצאים צורך באפשרות "לעבד" את הפרוטוקולים לפני מסירתם. על פי הנגלה עתה עם קבלת הפרוטוקולים לא נראה ששמירה על דיוק ומהמנות התעוד הינו נושא חשוב בעיניהם.
שופטות שנתפסו: הילה כהן וורדה אלשייך מה ששונה בין מקרי הילה כהן וורדה אלשייך לשאר השופטים/ות הוא צרוף המקרים המיוחד אשר גרם להן להתפס. נציבות תלונות על שופטים אינה עושה דבר לחקור ולתפוס בקבלתה תלונות. במקרה של הילה כהן יחסיה הגרועים עם עיריית חיפה שבבנינה אולמי משפטי התעבורה הביאו בסופו של דבר לתפיסתה עם הוכחות. הילה כהן טענה להגנתה שכולם עושים זאת - ממציאים פרוטוקולים של דיונים שלא התקימו, וזה נכון. באותה עבירה נתפסה גם שופטת בבאר שבע. במקרה של ורדה אלשייך היא שלחה תלונה נגד עורך דין בצרוף פרוטוקול מרשיע שגרסתו שונה מהמקורי. אותו עורך דין ידע שהוא יכול לבקש את הפרוטוקול שהוגש נגדו מהמזכירות כדי להשוותו לפרוטוקול שהוגש לו בדיון. אצל שופטים בדרך כלל הגרסא האחת ויחידה הקיימת הינה שקרית. השופטת ורדה אלשייך טענה להגנתה שהגירסא הראשונה היתה רק טיוטה. טענה מגוחכת לכל הדעות שיש בה פליטת פה של הודאה באשמה. פרוטוקול אינו חיבור ממוחו של השופט אשר בכתיבתו מותר לכתוב טיוטות. פרוטוקול אמור להיות תעוד הנאמר בעל פה בכתב, ואסור שיהיו לו טיוטות שהן גרסאות. אלא שמבחינתה טענה זאת הינה טבעית לחלוטין, היא התרגלה במשך שנים כאשר הפרוטוקול לא נמסר לצדדים והוא ממליא נרשם בכתב קצרני כטיוטה, שיש לפרוטוקול טיוטות ולעיתים קר |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
|
|
|
| |
|
היא התרגלה במשך שנים כאשר הפרוטוקול לא נמסר לצדדים והוא ממליא נרשם בכתב קצרני כטיוטה, שיש לפרוטוקול טיוטות ולעיתים קרבות בשינויים שונים, כיון ששום גורם אחר לא ידע זאת |
|
| כתובת IP: |
217.132.148.129 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לול |
|
|
|
4 |
|
| |
התרשמות שופטים כהוכחה להרשעה בפלילים
במשפט הדבר הראשון החשוב ביותר הוא האם הנתבע/הנאשם עשה את המעשה המיוחס לו, אחר כך הנסיבות כמה אחראי הוא האם בכונה תחילה או בשגגה. העובדות לאשורן האמת שאינה תלויה בנפשות הפועלות היא המרכיב החשוב והמכריע. כדי ששופט יוכל להגיע אליה התכונה החשובה ביותר שצריכה להיות לו היא אוביקטיביות מוחלטת וחוסר הכרה ומשוא פנים. שיקוליו צריכים להיות עניינים ומשוחררים מכל שיקולים זרים. הן בתרבות ישראל וגם בקרב העמים מקובל שצדק איננו נעשה על פי מראה עיניים, אלא על פי שיקול דעת של בחינת העובדות. הן במשפט העברי והן בשיטות המשפט המודרניות במדינות דמוקרטיות, ישנה הבחנה חדה בין העדים, המעידים על אירוע, לבין השופטים, השומעים עדויות ולפי אלו פוסקים, "אין עד נעשה דיין". סדר הדין במשפט הוא עדים מעידים בפני השופטים, וגם מגישים מסמכים וראיות. ואילו שופטים חורצים את הדין על פי הערכת הראיות. העדויות הבאות במקום התרשמות ישירה של השופט מהאירוע. לפי הרמב"ם: "אין בית דין עונשין באומד הדעת, אלא על פי עדים, בראיה ברורה", לא בכדי בקרב העמים אלת הצדק מחזיקה בידה מאזניים ועיניה מכוסות לבל יטעוה עיניה לבל תכיר פנים. בתרבות ישראל העקרון הוא זהה גם אם ללא הביטוי הפיסולי של אלת הצדק. על פי כללי הצדק הטבעי התרשמות ממהימנות העד היא סוביקטיבית עליה לכל היותר להיות נלוית או תוצר ממצאים הבלתי תלויים.
למצער בית המשפט הישראלי רחוק מאלו כרחוק מזרח ממערב. המשפט הישראלי נמנה עם שיטות המשפט שיש בהן "הערכה חופשית" של עדויות, ולא "הערכה פורמלית. חשיבות ומשקל העדויות בשיטות כמו זו של הישראלי פחותים מאשר בשיטות של המשפט העברי ורוב הדמוקרטיות המודרניות: למהמנות העדות נקבעו שלושה מבחנים:
1:ההתרשמות הבלתי אמצעית. תגובותיו והתנהגותו של העד, במהלך מתן העדות.
2:הגיונה הפנימי של העדות. בחינת תוכן העדות באמצעות השכל הישר וההגיון.
3:סימני האמת החיצוניים. אישוש, או הפרכה, בממצאים עובדתיים חיצוניים.
במשפט הישראלי המבחן הראשון, ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של השופט מהעדים הינה ברוב המקרים מרכיב עיקרי בהחלטה. על פי סעיף 53 לפקודת הראיות: "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". ס' 53 לפקודת הראיות קובע כי: "ממצאי מהימנות יקבעו ע"י ביהמ"ש בהתייחס לפרמטרים הבאים : (א) התנהגות העדים (ב) נסיבות הענין (ג) אותות האמת העולים מהעדות". קני מידה אלו מזכירים משפט אצל נוצרים בתקופות חשוכות ביותר. הצידוק לכך הוא שהשופט יושב באולם בית המשפט והוא המבחין בסימני השאמת. במשפט הישראלי השופט בערכאה הראשונה הוא עד!
המבחן השלישי של העדות על-פי סימני אמת חיצוניים בא לשמש "שסתום בטחון" לשני המבחנים הראשונים. שאפילו לפי המבחן הראשון התרשם בית המשפט לטובה מן העד, ולפי המבחן השני מצא בעדותו הגיון פנימי, עדיין קיים חשש ל"הטעייה", כלומר יש כאן היפוך סדר החשיבות של הגעה לעובדות האמיתיות. במקום שההוכחות החיצוניות תהינה החשובות ביותר ואחר כך גם הגיונה הפנימי של העדות ומבחן ההתרשמות רצוי שלא תהיה או לא תעמוד בפני עצמה, הרי שמבחן ההתרשמות הסוביקטיבית הוא הקובע. זה אמור גם במשפט פלילי בו נטל השכנוע אמור להיות מעל לכל ספק! לכן סעיף 53 לפקודת הראיות סותר בעליל עקרון זה ואיננו חוקי! אלא שכאשר מדובר ברצון שופטים אין פסלות חוקים! אם לא די בכך השופט אף משוחרר מהחובת ההנמקה למסקנתו אודות מהימנות העדות, |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סל |
|
|
|
5 |
|
| |
עקרונות פסיקה אלו חמורים דיים גם כאשר שופטים פועלים בכנות ואינם מביימים משפט ואינם מחליטים מראש על הפסיקה. חמור הדבר עשרת מונים כאשר כפי המציאות ברוב המקרים במשפט פלילי שופטים מלכתחילה גומרים אומר להרשיע ויהי מה. הנמקת ההתרשמות משמשת מסווה לחוסר הוכחות ממשיות לשם חיוב בדין. ועוד יותר חמור מזה, הרשעה על פי התרשמות עוזרת להסתיר קיומן של הוכחות לחפות והתבקשותו של זיכוי. כך נחסמת ערכאת הערעור מלהפוך את הדין. בדרך כלל שופטים נמנעים מלציין מפורשות התרשמות גרועה מעד. בפלילים בדרך כלל הנאשם הוא זה שמועברת עליו חוות דעת גרועה. לכן שגורות מיני הקנטות על המורשע כמו "הואיל לבסוף" "הסכים בטובו" וכגון אלו וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר הם מנתחים את אופיים הקלוקל של המורשעים, ולרשימותיהם אופי צהובוני.
משהתרשמות היא עיקר העיקרים, המבחנים האחרים נעשים משניים בלבד. את המבחנים האחרים למהמנות משתדלים "לסדר". הגיונם הפנימי של העדויות: עדות התביעה משופצת ככל הניתן, בזמן העדות שופטים מנסים להדריך את עדי התביעה, העדות עוברת עריכה מושמטים דברי הבל נוספים תירוצים והסברים משנים סדר והקשר כך שתראה הגיונית, אם גרעין העדות נשאר בלתי סביר ואין תחליף אחר, ניחא, ערכאת הערעור לא תתעמק כי מציינים את עד התביעה כמהימן!.עד תביעה מהרשות כגון שוטר יכול להעיד כי אינו זוכר וזה מתקבל ובפסיקה אף רושמים כי ענה לשאלות בית המשפט. עדות ההגנה בזמן העדות משתדלים להפריע ככל הניתן משמיטים לפי הצורך: משטיטים תאורים והסברים הגיוניים, משאירים חלקי משפט כדי שהעדות תראה מבולבלת וחסרת הגיון. מושמטים גם חלקים מהותיים מהעדות וחלקים אחרים מותרים ללא המשך כדי שיתמכו בתביעה ולבסוף מפסיקים אותה! לצורך כך אף מותירים לתביעה להתפרץ בפראות בשאלות (צרחניות) טרם הגעת העד לנושא וכמובן מותרים רק את החלק המתאים בתשובותיו. התוצאה כאילו עד ההגנה/הנאשם הודה באופן מושלם באשמה בעוד שהצהיר שאיננו מודה. ממצאים חיצוניים: יכולים גם לא להיות או כאלה המפריכים את טענות התביעה ומעידים על חפות הנאשם. אלו ירשמו כמאששים את טענות התביעה. ערכאת הערעור לא תכנס לעובי הקורה ולא תחפש ולא תתיחס לאי התאמות המעוררות חשד כבר להטיית משפט. ערכאת הערעור כעקרון מתיחסת אך ורק להתרשמות הערכאה הדיונית וכל השאר כביכול משלים. בתנאים אלו בהם אין כל נסיון למצא את האמת פסיקה על פי "התרשמות חופשית" הינה פסיקה על פי שרירות הלב המהווה הוכחה!, המשפט בישראל הינו מעוקל ומשפט אמיתי איננו קיים! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סל |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
כמי ששמע וראה מטווח יריקה במשך יותר משנות דור את הקנוניות הנעשות מאחורי הקלעים של מערכת המשפט ואכיפת החוק: "אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" [שמות, י"ח] אפשר לִמְנוֹת שם על אצבעות יד אחת. |
|
מה מכוער אילן זה |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
|
6 |
|
| |
|
ולצערנו אלו לא הפעמים הראשונות שאנו שומעים על כך.
בושה שכך מתנהגים אלו שאמורים לשפוט ולהטיף מוסר לאנשים אחרים.
אני בעד מדיניות של אפס סובלנות וסלחנות כלפיהם. יש מספיק אנשים ישרים בארץ שיעשו את העבודה במקומם. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עוז |
|
|
|
|
איתמר לוין
הערות, מחשבות ועובדות בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בדבר חובתה של עיריית תל אביב לאכוף את החוק האוסר פתיחת עסקים בשבת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כניסתו של אביחי מנדלבליט לנעלי מזכיר הממשלה לא הביאה בכנפיה בשורות. בכל אופן לא בתחום שקיפות עבודת הממשלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
השם "לילות לבנים" מזוהה בדרך כלל עם הצפון. שם, בטבורו של הקיץ, השמש שוקעת אחרי חצות והיא עולה מחדש כעבור שעתיים לערך. יש גם משמעות אחרת לשם. לא מעורר השראה. אבל "הלילה הלבן" של תל אביב, אף שבשיא הקיץ השמש שוקעת בה בשעה שמונה לערך, תל אביב נשארה לבנה - ערה, חיה, תוססת, לתוך השעות הקטנות של הבוקר - העיר הלבנה, העיר החופשית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נרי אבנרי
יש לי דעה לא טובה על מנהיגים שהמצפון שלהם מסוגל לשאת בקלילות אחריות למותם של בני אדם. מנחם בגין קרס בגלל אחריות עקיפה, וגורו האשליות שמעון פרס מדלג כמו (קנ)גורו, כשמצפונו נושא 1,400 "קורבנות שלום של אמיצים". הלכתי לארכיון
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יעקב אסתרליס
בארצנו הקטנטונת הכל צפוף, גם בכבישים, בעיקר באזורי המרכז והרמזורים בצמתים הכרחיים ממש. הבעיה שלעיתים קרובות אנו נתקעים בהתקרבות לרמזור, בקרבתו אנו מרגישים בהאטת התנועה: מנסיעה עוברים לזחילה ולבסוף עוצרים
|
|
|