השבוע חל תשעה באב, יום בו נחרבו שני בתי המקדש. השבוע אנחנו נתענה על החורבן. חורבן בית מקדשנו, בית תפארתנו ובית אלוהינו. נשב על הרצפה ונקונן על הסתלקותה של השכינה ועל הגלות בה אנו נמצאים. פעם אחת בגלל עבודה זרה, ופעם אחת בגלל שנאת חינם. זה אך סמלי שדווקא בשבוע הזה, בו כמה מיושבי ה
ממשלה הדיקטטורית מבקשים להרוס את הסטטוס-קוו וההסכם הכתוב והלא-כתוב בין המדינה לבין שומרי התורה והמצוות, ולגייס חרדים הלומדים בישיבות ושומרים על הגחלת היהודית לצבא.
יאיר לפיד, עם הסכמה שבשתיקה של
בנימין נתניהו, שניהם רוצים להביא עלינו חורבן נוסף, וזה יהיה כנראה חורבן שלא תהיה ממנו תקומה. מה רוצים יאיר את ביבי? שתהיה כאן מדינת כל אזרחיה? שלא יהיו ישיבות ולומדי תורה? למחוק את הזהות היהודית שלנו? השבוע כנראה נתאבל על אובדן הדרך, על המדינה היהודית שהייתה ואיננה, על הציונות האמיתית שהייתה שזורה ביהדות ואיננה. המדינה שלנו איבדה את דרכה והרועה מוביל אותנו כשה לטבח לכל המרבה במחיר. הוא הפך אותנו יחד איתו לעבדים נרצעים של השקרנים האמריקנים שקונים אותנו בנזיד עדשים מקולקל.
נעלמו ההתחשבות ואהבת החינם ונעלמה יחד איתן השפיות. יש תחרות בכלי ה"תשקורת" בכנסת וברשתות החברתיות מי מתלהם ואלים יותר, ומי יהיה הראשון שיקפל את דגל הדיו ויעלה לראש התורן, לא עלינו, דגל אחר. מי מביא יותר הוכחות לצדקת דרכו כשכולם יודעים את האמת. והיא לא תמיד מוצאת חן בעיני מישהו, והיא פשוטה מאוד, די לשנאת חינם.
הרס יהודי-עצמי
אנחנו, העם היהודי, רדוף הסבל, המלחמות והתלאות, הורסים במו ידינו את חלקת האלוהים הקטנה שלנו, והיא שלנו, רק שלנו. זאת אפשר בנקל לראות בחפירות ארכיאולוגיות בנות אלפי השנים - מטבעות מימי בתי המקדש, מימי בר-כוכבא, וכלים אשר שימשו את היהודים באותה תקופה, לפני החורבן והגלות.
ישנו בעמנו מיעוט קטן שרודף אחרי הרוב השפוי ומבקש להביא לחיסול היישות היהודית, ואני בכוונה לא משתמש במילה ציונות שהפכה שם-קוד לרדיפה אחרי יהודים שכל פשעם הוא שנולדו כאלה. יש לי ספק רב לגבי יהדותם של המתנכלים הסדרתיים להיותה של ישראל קודם כל יהודית ואחר כך ישראלית, אבל אני בטוח בכוונותיהם הזדוניות.
אויבינו מרימים כאן את ראשם וההנהגה שאמורה כביכול להגן עלינו ממלאת פיה מים, מעין הסכמה שבשתיקה להתקפות חסרות-התקדים נגד יהודים כאן בישראל. במדינה שהייתה אמורה להגן על בני עמה, כאן בארץ ישראל, נחלתנו, אנחנו נרדפים.
כיפות סרוגות שונאות את הכיפות השחורות וההפך. ריבונו של עולם, די עם זה, כולנו יהודים ועלינו לשמור אחד על השני. לא חסרים לנו אויבים מבחוץ, ובעיקר - לא חסרים לנו אויבים-מבית המתחזים ליהודים.
בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם וייבנה בגלל אהבת חינם. הפערים בין תפישות העולם של הכיפות השחורות והסרוגות ניתנים לגישור בנקל, כי הבסיס הוא אותו בסיס, וכל צד מוסת על-ידי קבוצה אחרת מבחוץ ומושפע עד כדי שנאה. מישהו גוזר מהשנאה הזאת קופון שמן.
שיכחת "העם הנבחר"
אני מסתובב ורואה בני נוער וסתם עמך שמתכחשים למורשתם, זאת שהצליחה להחזיק אותנו אלפי שנים, שהביאה אותנו עד הלום, מלאים בשנאה אמיתית לכל מה שמריח יהדות. כשאתה מדבר עם אנשים על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהדות, מרכז העולם, מסתכלים עליך כעל הזוי, אחד שנפל מאיזה כוכב שמנותק מהמציאות, ואני חושב עליהם בדיוק אותו הדבר. אני לא מאשים אותם, הם עבדים של דת הציונות החדשה שמחקה מפס-הקול של המדינה את המילים 'יהודי', 'להתפלל', 'אלוהים' ו'בית כנסת'. ציונות היא הלוקש הכי גדול שמכרו לי ולכם מאז קום המדינה ועד היום.
לעומת זאת, הסגידה היום היא לדברים שבפנטזיה - "הפח הגדול", "המרוץ למיליון", גאדג'טים, מותגים, ועוד כל מיני זבל שמרדים את היותנו אומה יהודית, שאנחנו צריכים להיות גאים בהיותנו העם הנבחר.
בישראל של פעם ידעו לשמור על המורשת והגחלת היהודית והכל נשזר יחד בחיי המדינה. היום כל זה כבר איננו. מכניסים לאנשים לראש כל מיני "מאיסס" כגון: שוויון, פלורליזם, פתיחות, שלום, גיבוב של מילים שהפכו נרדפות לחורבן-ישראל.
יש לי חשש כבד, ואני מקווה שאתבדה, שאנחנו צועדים אל התהום בעיניים פקוחות ובמודע ואין מי שיעצור את הקטר המושך את כולנו יחד איתו.
אני לא זוכר מי אמר "עם שאין לו עבר גם לא יהיה לו עתיד", וזה כל כך נכון. אז לכל הפחות, בשבוע זה, הורידו את הטונים והרבו באהבת חינם.