פרס נובל איסלמי

נשק גרעיני לעניים

לאחר שלושה ימי דיונים מרתוניים בין שר החוץ האמריקני ג'ון קרי ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, הגיעו ארצות-הברית ורוסיה להסכם על פירוקה של סוריה מן הנשק הכימי. לפי ההסכם, יתחייב בשאר אסד להגיש תוך שבוע ימים רשימה מפורטת של כל הנשק הכימי ברחבי סוריה, וגם יתחייב לפירוק כל הנשק הכימי עד למחצית שנת 2014. כמו-כן, מועצת הביטחון תעניק לגיטימיות להסכם. בימים שקדמו לשיחות ז'נבה היו על סדר היום שתי אופציות: האחת, שעליה הכריז הממשל האמריקני, הייתה פעולה צבאית אמריקנית מוגבלת שתעניש את המשטר הסורי. לפי אופציה זו, יישאר הנשק הכימי על-כנו וימשיך לאיים על המורדים ועל מדינות שכנות לסוריה, ובעיקר על ישראל. האופציה השנייה הייתה ההסכם שהושג בין שתי המעצמות. אומנם זה אינו מבשר את חיסולו של המשטר, אך הוא טומן בחובו יתרון גדול, הלא הוא שלילת המשטר הסורי מהנשק הכימי. כל זאת כמובן בתנאי שההסכם אכן יבוצע כלשונו. המשטר הסורי טוען כי הנשק הכימי נחוץ לו על-מנת ליצור מאזן אסטרטגי נגד הנשק הגרעיני המצוי לדבריו בידי ישראל. על כך נאמר: "הנשק הכימי הוא הנשק הגרעיני של העניים". פרשנים קיצוניים בעולם הערבי חוזרים בימים אלה על טענתם כי הנשק הכימי הוא נכס יקר בידי הערבים נגד ישראל, וכי אין לוותר עליו. נוכח מציאות זאת, נשאלת השאלה מהי האופציה הרצוייה לישראל: מכה צבאית אמריקנית שלא תפגע במשטר ולא בנשק הכימי, או תהליך שלכל הפחות יבטיח את פירוקו של הנשק הכימי שמאיים על ישראל, ואם פירוק זה לא ייצא אל הפועל, תשתמש ארה"ב בכוח.

דרך משונה לבניית אמון הדדי

בערב ראש השנה שודרה במהדורת החדשות של "רדיו פלשתין" של הרשות הפלשתינית ידיעה כי "שלטונות הכיבוש יסגרו בימים חמישי ושישי את 'אלחרם אלאברהימי' (מערת המכפלה) בפני המתפללים המוסלמיים, בשל מה שנקרא חג ראש השנה". הרדיו הפלשתיני מתעלם מכך שסגירת המערה מתנהלת בהתאם למוסכם בין הצדדים. כך, גם בחגים המוסלמיים היהודים מנועים מלהיכנס למתחם התפילה במערת המכפלה. יתירה מכך, יש כאן התכחשות לחגים המקודשים של היהודים. הרדיו הפלשתיני מזכיר את ראש השנה בנימה של הטלת ספק לא רק בחשיבותו, אלא בעצם קיומו ("מה שנקרא ראש השנה" של היהודים). האם תעמולה כזו מבססת אימון הדדי? הרי לא קשה לתאר מה היה קורה, לוּ היהודים היו מדברים בנימה כזאת על החגים המקודשים למוסלמים.

יותר אנשים יותר זיהום

באלערובה, אחד מרחובותיה הסואנים של קהיר, תלוי שעון ענקי המעדכן מדי פעם את מספר תושביה של מצרים. את השעון ייבא במיוחד מקוריאה מנהל האוכלוסין המצרי במגמה להגביר את המודעות לצפיפות האוכלוסין במצרים. השעון מראה כי בכל 13 שניות יוצא לאוויר העולם תינוק חדש, וכי בששת החודשים האחרונים עלתה אוכלוסיית מצרים במיליון נפש. הנתונים הרשמיים מראים כי ב-27 באוגוסט 2013 הגיעה אוכלוסיית מצרים ל-85 מיליון. זאת בנוסף לשמונה מיליון מצרים המתגוררים מחוץ למצרים. מנהל האוכלוסין המצרי מעריך כי ב-2050 תגיע אוכלוסיית מצרים ל-142 מיליון בני אדם. בקהיר חיים בממוצע 47,097 נפשות על כל קמ"ר, בעוד שבמחוז הדל ביותר שהוא דרום סיני חיים 9.7 נפשות על כל ק"מ רבוע. דוח של ארגון הבריאות העולמי מראה כי בגלל פיצוץ האוכלוסין, רמת הזיהום במצרים גבוהה פי-שלושה מן הממוצע העולמי.

הסלמת השנאה

הסופר הבריטי מחבר "פסוקי השטן", סלמן רושדי, התייחס לפרס שקבע חומייני למי שיביא את ראשו של הסופר. ביריד הספרים הבינלאומי באדינבורו שהתקיים באוגוסט 2013 ציין רושדי כי "גובה הפרס שהיה בשנת 1989 מיליון דולר הפך ל-3.3 מיליון דולר. זהו פרס נובל איסלאמי המתחרה עם פרס נובל השוודי. האם לא היה יותר ראוי לאירן והמולות שלה להעניק פרס לסופר שייכנס לדיאלוג תרבותי עם מחבר 'פסוקי השטן', במקום להעניק פרס למי שירצח אותו?". בדיון שהתקיים ביריד לכבודו הוסיף רושדי ואמר: "יש הסלמה של שנאה. אנשים מזהים את עצמם לפי שנאתם לזולת. בעקבות נפילת הקומוניזם, מתגברת הקנאות הדתית, ובמקום מסך הברזל שהורד על המשטרים הקומוניסטיים, יש הקצנה דתית, שבטיות וקבוצות הנלחמות עד הסוף ומוכנות למות למען ההגנה עת דתם ושבטיותם".