שופטי העליון, מי שמכם?

חוק המסתננים עבר בכנסת בהכרעת רוב. לשופטי העליון אסור היה לגעת בזה. מדובר בנושא פוליטי. עם כל הכבוד לשופטים, דעתם לא יכולה לבטל דעת רוב בנושא פוליטי. אני בטוח שבעניין הזה דעתי זהה לדעתה של זהבה גלאון שהריעה להכרעת בג"צ. תנו לה מצב הפוך שבו השמאל בשלטון, הקואליציה השמאלנית מעבירה חוק, ובג"צ "הימני" מיירט - ותיחשפו לדציבלים חריגים. על-פי כללי המשחק הדמוקרטי - רוב בכנסת כמוהו כהכרעת האזרחים. הרשות השופטת הינה רשות משרתת. ציטוט: "העם הוא הריבון, והכנסת היא הביטוי של רצון העם. פגיעה במחוקק כמוה כפגיעה בדמוקרטיה" (אהרן ברק, 14.9.06). להגיד את הדברים הנכונים ברק ידע. לנהוג ולהנהיג בהתאם - זה סיפור אחר. אני דוחה בשאט נפש את הטענה לפיה שופטי העליון הכריעו הכרעה מוסרית. בתוך הקביעה הזאת ישנה קביעה מקוממת: מי שחושב אחרת אינו מוסרי! להעדיף ולהקל על מסיגי גבול, תוך גרימת סבל לתושבי המקום - זה לא מוסרי. להציג בפני העולם פנים הומאניות תוך התעלמות מהפנים המיוסרות - זה לא מוסרי. יודגש! שורות אלה עניינן מסתננים (מהגרי עבודה), לא פליטים הנתונים לסכנת חיים! ביטול חוק המסתננים קומם נציגים מהרוב הימני (יריב לוין ומירי רגב), ושימח נציגים מהמיעוט השמאלני (משה מזרחי וזהבה גלאון). שמחת המיעוט מוכיחה את מה שאמר וכתב פרופסור מני מאוטנר שחקר את הטענה לפיה שופטי העליון נוטים לשמאל. תחת הכותרת (להקליד בגוגל) "מדוע מזוהה בג"ץ עם השמאל", כתב מאוטנר: "על-פי בדיקתי, בשנים 1979-2005, הגישו 250 ח"כים עתירות לבג"ץ. את המספר הגדול ביותר הגישו יוסי שריד, רן כהן, אברהם פורז, מוחמד בראכה, אמנון רובינשטיין, חיים אורון, אופיר פינס וזהבה גלאון. אלוף העותרים, שריד, תיאר את הדברים בגילוי לב במאמר שפרסם בהארץ (אוגוסט 2004), ששמו מעיד על תוכנו: 'הכול השלכנו על בג"ץ' (הארץ, 26.10.10)". "ההסבר שלי", כתב מאוטנר, "ח"כים של השמאל שכשלו באופן מתמשך בפוליטיקה של הבחירות, העתיקו את הפעילות שלהם לבג"צ, שבו מצאו שותף נאמן להשקפותיהם". שום דבר לא השתנה מאז פרסם את מאמרו. רבות נכתב על האקטיביזם השיפוטי. פלישת שופטים למרחב הפוליטי איננה אקטיביזם אלא אימפריאליזם. "אין בעולם ביהמ"ש עליון שנטל לעצמו סמכויות כמו אצלנו". זה לא אני אומר, זה אמר פרופסור שלמה אבינרי. עם כל הכבוד, אני שואל את השופטים - מי שמכם? לא רוצה שליטים שלא ניתן לסלקם עם פתק, ולא רוצה שופטים שאדישים למיקומם הנמוך בסקרי אמינות. בהחלט ייתכן שהחלטת בג"צ תגבה קורבנות. האם במקרה כזה נשמע הודאה בטעות? בטוח שלא. מאחר שהשופטים רואים את עצמם כמי שיש להם מאה אחוזי סמכות ואפס אחריות, נכון יעשו המחוקקים אם ישלימו את הגדר בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. עם הגדר לחסימת מסתננים זה הצליח...