בהר חברון משה ומוסא דומעים

באלו הימים משקיפים ודומעים משה מהר נבו ממזרח לירדן ומוסא מנבי מוסא ממערב על חיי פלשתינים בהר חברון, הגרים במערות כבר עשרות שנים ועל החיים למטה בעמק יריחו. משקיפים ודומעים. משה ומוסא משקיפים על בולדוזרים, ההופכים חיי בני אנוש המתגוררים במערות ובמבנים ארעיים כבר עשרות שנים לפולשים בביתם. בולדוזרים חמושים חורשים בפראות קרעי פחונים, קרעי אוהלים ומתחמים של רועי צאן, המהווים מעון לכבשים. משה הוציא עם עבדים מעבדות מצרים לחיי חירות בארץ כנען. היום בית עולמו בהר נבו דמוע למראה בני ישמעאל העורגים לו למרגלות נבי מוסא, כשחורשים את מה שהיה עוד אמש בית... רק כדי להכשיר קרקע לבתר את גב ההר. לעבר עמק יריחו, משקיף משה ממערב ומוסא ממזרח. בית עולם ממערב ובית עולם ממזרח, מחבקים נוף אחד. נוף עוצר נשימה חבוט בשוועת כתמי פחון מרוט ואוהל קרוע למרגלות נבי מוסא. ולא רק שם. דומע גם הכביש המוביל למה שהיה עשרות שנים חירבת אום אל-חיר. דומעים פתחי מערותיו, מקבצי אוהלים קרועים, שברי מבנים, דירי כבשים רבים פרוצים ופחים מחוררים. לעבר חירבת אום אל חיר במורדות הר חברון ולעבר עמק יריחו, משקיף משה מהר נבו ממזרח ומוסא מנבי מוסא ממערב. שניהם לוחשים לאב האחד השוכן במערת המכפלה. שניהם שחים ומדברים על לבו של הבן, שניצל מהעקידה שיביא כבר שלום בין ילדיו ובין ילדי הבן ישמעאל, שתעה עם אמו הגר במדבר. בעמק יריחו פרוסים היום כתמי אוהלים קרועים לשמש צורבת בקיץ ולאימת קור קשה בחורף. בלב הנוף קורע נשימה מונחות רצועות שברי פחונים משדרות דלות ולידם בני-אדם. למרבה הכאב, חייל עברי חמוש ניצב בלב הנוף הפצוע ומונע מדייריו החוקיים לשקם את האוהל הקרוע, את הפחון המנוקב, את פתח המערה ופתח בור המים האטומים. ואף מונע ממי שמבקש לסייע להם במזון ובמים, באוהל חילופי ובתרופות להגיע למקום. במורדות הר חברון ובעמק יריחו, עולים היום בולדוזרים וחורשים אוהל ופחון. חורשים חיים של זקנים, נשים וטף, המצפים לשווא למוסא, שמשקיף ממרומי נבי מוסא ולמשה הצופה מהר נבו. לשנים שהם אחד. 20 ק"מ מזרחית לירושלים ופחות מ-10 ק"מ דרומית ליריחו, נמצא מסגד נבי מוסא (אל מוסם) המסגד מוקף בפצלי שמן, אבן ביטומית, בה השתמשו עולי רגל לחימום ולבישול מאות שנים. גם כיום בדואים, רועי הצאן, שהתמקמו בפחונים ובאוהלים לא הרחק מהמסגד, מבשלים על האבנים את מאכליהם ומנצלים אותם לחימום. כל רמז לאוהל או פחון, בו חיים רועים סמוך לנבי מוסא נחרש על-ידי בולדוזרים של צה"ל. כל מערה בה חיים יחד בני-אדם ובעלי-חיים, נסתמת בהוראת הצבא, וכל מי שגר שם נדרש לעזוב. הר נבו ונבי מוסא, מחבקים תפילות קרעי פחון ואוהל בעמק יריחו, תפילות שלא הצליחו למנוע מרוץ מטורף לבתר את גב ההר. בביתור גב ההר מבקשת ישראל למנוע מימוש חזון שתי מדינות לשני העמים. בסיוע פעיל של המתנחלים, מנהלת באלו הימים מדינת ישראל מלחמת התשה בדרום הר חברון, מלחמת התשה שמטרתה לצמצם את שטחי המחיה של הפלשתינים. למאות כפריים נשקפת סכנת גירוש לאחר שמבני המגורים כבר נהרסו. אנשים, שבתיהם נהרסו, שמים את מבטחם האחרון בהחלטת בית משפט העליון, שעיכב נכון לרגע זה את הגירוש. הם שמים גם את מבטחם במוסא ובמשה, בשנים שהם אחד.