א. טוב, זה אולי עניין קטן קצת, אבל עם כל ההערכה לכך שנלסון מנדלה מת וכולי, ובכלל למאבקו הצודק, לשנים שבילה בבית הכלא, ולכל הדברים שעשה במדינתו ולמען מדינתו, אולי ראוי לזכור שהאיש גם חשב שיאסר ערפאת היה איש טוב, חבר ולוחם לצדק ולשלום. אבל למה להיטפל לקטנות. מה,
שמעון פרס לא היה חבר של ערפאת? סליחה.
ב. בזמן האחרון אנשים שמלכתחילה היו אמורים לסתום את הפה מפטפטים את עצמם לדעת. בעצם, זה לא בדיוק בזמן האחרון, זה כבר כמה שנים. ואני שואל את עצמי כמה עלוב יכול להיות אדם שעשה את מיטב שנותיו בשירות ביטחון-המדינה, צבר לעצמו הערכה וזכויות. עכשיו, בסתיו ימיו, אחרי שכל תחזיותיו האחרונות הופרכו בעליל, אחרי שפעל בנחישות כדי לסנדל את ראש ממשלת ישראל, או במילים אחרות, עשה ככל יכולתו כדי להצר את צעדיה של מדינת ישראל, הוא עדיין מנסה למכור לעם ישראל פטפטת צדקנית חסרת בסיס, יחד עם יומרה חסרת ביסוס, שנאה ונקמנות, כאילו היא ה"אמת לאמיתה", וכמובן היחידה. אה, כן, אני בטוח שכמה וכמה שמות יעלו מיד בזכרונם של הקוראים, אבל אני הפעם מתכוון לאחד -
יובל דיסקין. שחרור אסירים מגעיל אותך? ניחא, יש דברים בך המגעילים אותי הרבה יותר. ועוד משהו: לטעמי, נכון להיום, התנהלותך מסוכנת הרבה יותר לעתיד של מדינת ישראל והציונות מאשר ההתנחלויות.
ג. בדואים פה, בדואים שם, הם מתפרעים, הם מפגינים, הם תובעים, והם מאיימים. הם משתמשים במילות קוד מוכרות: אפרטהייד, גזענות, הדרה, ועוד ועוד. אבל אותם מתפרעים, מפגינים ותובעים הם גם גונבים וסוחטים, הם גם מתעלמים שיטתית מרשויות החוק, אבל יותר מהכל - הם משקרים. כן, הם משקרים במצח נחושה וללא בושה. ולכן, ראוי לזכור שהמתפרעים והמפגינים הם לא ילדים, לא מסכנים ולא אידיוטים. הם אנשים בוגרים בעלי תודעה הבוחרים לשקר, לגנוב, ולהישאר במסגרת השבטית שלהם עם החוקים שלהם. כן, אני יודע, יש לבדואים בעיות אמיתיות, וראוי לעזור להם לפתור אותם. אבל כך גם לערבים אחרים במדינה, וגם לעניים, וגם לאלפי אלפי אזרחים. לא קשה לנחש מה היה קורה לו הייתי אני מקים אוהל על דיונה ומספר לכולם שהיא שלי עוד מדורי דורות, ודורש מהמדינה גם להכיר בי וגם להעניק לי תשתית. מצחיק לא? אה, דרך אגב, ראיתי את הסטודנטית המפגינה רהוטת הלשון בטלוויזיה משקרת בקלילות מול המראיין והמצלמה, ואני שואל את עצמי, מי המראיין הנחמד שלא שאל אותה למה היא משקרת, בשם איזה ערכים היא מדברת, ואת מי מקהל הנשים הבדואיות הסגורות באוהלים, השפחות החרופות, ואת מי מאלו שנרצחו על בסיס "כבוד המשפחה" היא מייצגת?
ד. ואיך אפשר בלי קצת "תהליך השלום" ושליחו של אובמה כאן. ובכן, קרי מאיים עלינו באינתיפאדה נוספת, אירופה מנתקת איתנו יחסים ומאיימת שוב ושוב, טובי לב ליברליים כאן מאיימים עלינו באלפי חרמות, נידוי ומדינת כל אזרחיה. ואני שואל, מה היה קורה לו קרי היה מאיים על הפלשתינים שצה"ל ייכנס ויעשה בהם שפטים? מה היה קורה לו האירופים היו מחרימים את הפלשתינים? מה היה קורה לו טובי הלב הליברליים היו מאיימים עליהם בכיבוש אמיתי, בפיזור וגירוש כל הפלשתינים ללבנון, לירדן ולמצרים? נשמע מופרך נכון? ובכן, המציאות היא שבכל פעם שאנו נכנסים ל"תהליך שלום", גוברת האלימות, ויחד עם כל האיומים - מתחדשים הפיגועים. ואילו בכל פעם שאנו מגיבים בתקיפות, פתאום הפלשתינים מבקשים סליחה וכולם מנסים להרגיע אותנו. האם לא הגיע הזמן לעשות אחד ועוד אחד?