לפני מספר חודשים נקלעתי לבית-כנסת בישוב הר אדר שבאזור ירושלים. זהו ישוב מבוסס המאגד בתוכו את אמידי העיר ירושלים וסביבותיה, שרצו לברוח מהעיר ההומה המתערבת ומתחרדת, ורצו עדיין להיות קרובים אל העיר שחוברה לה יחדיו. הופתעתי לגלות בכיסא שסמוך אליי, את השדרן שמעון פרנס עומד ומתפלל איתי או שבעצם, מה יש לי להיות מופתע? למה לא?
וכך, ברגעים הקצרים של אחרי התפילה, בזמן קיפול התפילין, כשאצלנו מתעדכנים ב-למי יש אזכרה, מי התחתן ומי חולה, החלו הפנסיונרים שבחבורה לקשקש. הראשון סיפר שהיה באירוע משפחתי ושם פגש במישהו שקשור לחברה, שלא ממש זכר את שמה, וזה סיפר לו שזה הזמן להשקיע. להשקיע במה שכולנו חלמנו להשקיע. במנייה כזו שרק מרוויחה ובגדול. שתיתן לנו תשואה של כמה ספרות ורצוי בשלוש ספרות, לפחות שלוש.
מדובר על חברה מסוימת שבברכת הרבי מלובוויטש, החלה בחיפושי אבנים יקרות באזור חיפה, ושתצא בימים הקרובים בגילויים מרעישים, ויותר מזה ברווחים מדהימים למי שישקיע בה. לסיכום, החליטו שני הפנסיונרים להשקיע מעט מכספם, משהו סביב ה-200 אלף שקלים במניה הזו, רק כדי להרוויח קצת ואז לצאת. לעשות סיבוב בלשון המשקיעים הקטנים. לעשות סיבוב משמעו לסגור לעצמם נופש נחמד על חשבון מישהו אחר שיקנה מהם את אותה מניה במחיר גבוה יותר. ככה זה בעולם המסחר. היצע וביקוש. השיטה מאוד פשוטה. תקנה בזול תמכור ביוקר. אף פעם לא להפך. שמעתי אותם ודי ריחמתי עליהם. אני כבר הייתי למוד ניסיון מחלומות כאלו.