איך רקחו בימי הביניים עלילת דם משובחת? אין פשוט מכך: נטלו מספר רכיבי אמת, שאין כל קשר ביניהם, ואפילו לא דמיון כלשהו, ובוללו הכל לתבשיל מדומיין. אחר כך הטילו על הכמרים הנוצריים – שנחשבו בימי הביניים החשוכים לאינטלקטואלים של התקופה – להפיץ את הכזב ההזוי. חזקה על ההמון שטוף השנאה והטמטום שיקנה את עלילת השקר, ויסתער על היהודים בחמת זעם כדי לערוך בהם פוגרומים ושחיטות.
כך זה עבד לאורך כל ההיסטוריה. הנה דוגמה מיני רבות: באמצע המאה ה-14 פרצה מגפת המוות השחור באירופה והפילה במשך 8 שנים כ-25 מיליון חללים נוצרים. זו עובדה היסטורית אחת. עובדה היסטורית שניה: יהודים כמעט שלא נפגעו מן המגיפה, בשל אמונתם הדתית שחייבה אותם לשמור על כללי היגיינה קפדניים: נטילת ידם, טבילה במים חיים לצרכי היטהרות, הרחקת השירותים מבתי המגורים וכיסוי הפֶרֶש ("וְחָפַרְתָּה... וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ"). בְּלוֹל היטב שתי עובדות אלו, והרי לך עלילת דם מחרידה: היהודים הם מרעילי הבארות. וההמשך ידוע ורווי דם יהודי שנשפך כמים.
אך לא היה די בסיפור כשלעצמו. הכמורה, שיחסית להמונים הנבערים נחשבה לשכבה האינטלקטואלית של התקופה, התנדבה להפיץ את נגיפי השנאה, ועשתה את מלאכת השיסוי במסירות רבה. הנה הכומר הפרוטסטנטי 'הנאור' מרתין לותר (יש"ו), שעד היום יש הרואים בו דמות מופת, קבע בספרו האנטישמי 'היהודים ושקריהם' (1453), כי "היהודים הם מרעילי בארות וחוטפי ילדים", כך בפירוש, ודינם שריפות, חרם וחורבן.
אוטואנטישמיות
כיום עברה משימת הפצת השקרים האנטישמיים הנאלחים לידי שני גורמים זהים, בעולם ובארץ: התקשורת האנטישמית והפוסט ציונית (כולל זו הכתובה ומדברת עברית) ופרופסורים גמורים, שונאי ישראל, לא יהודים וגם יהודים אוטואנטישמים, ששנאת עצמם ועמם מעבירה אותם על דעתם.
וכך מצאנו את עצמנו מול עלילת דם נוספת מפרי עטה של פרופ' אווה אילוז, דתל"שית, שרוקחת מידי פעם תיאוריות הזויות, שמתפרסמות בגדול בביטאון השמאל הרדיקלי האנטי ציוני, הארץ, ומיד מתורגמות לאנגלית, לידיעת צוררי עם ישראל בעולם.
אילוז, פרופ' מן המניין במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ונשיאת האקדמיה לאמנות בצלאל, אינטלקטואלית הבית של הארץ, מרבה לייצר תזות מופרכות שכל שומען תצילנה שתי אוזניו. להבנתה, הצרפתים ששללו את דרגותיו של דרייפוס והיגלוהו למאסר עולם באי השדים, בעצם הגנו על עליו. במאמר אחר האשימה כי הישראלים לוקים בצייתנות יתר. אלופי העולם בשיטת ה'סמוך', הפכו בעיניה לצייתנים מדי. אין גבול, מסתבר, לאיוולת.