ברכה לבטלה (1)

הדבר החמור באמת בפרשה שהותרה לפרסום, איננו שאפרים ברכה התרשל. זה יכול לקרות לכל אחד, ואם מדובר בהתרשלות בודדת על פני קריירה ארוכה - לא צריך להרוג אותו בגלל זה. אני גם לא מתרגש מהעובדה שברכה ויחידה אחרת ניהלו מאבקי יוקרה; זה טבעי לגמרי ואפילו יש לזה יתרונות. הדבר החמור הוא, שברכה לא העיד את האמת - או לפחות את כל האמת - בבית המשפט. לא בכל יום, וליתר דיוק גם לא בכל חודש, קובע בית המשפט שהוא מעדיף גירסה של עבריין על פני זו של קצין משטרה בכיר. וזה בדיוק מה שעשה השופט עמירם בנימיני. ברכה לא אמר את האמת כאשר טען שהזהיר את החשוד. ברכה לא אמר את האמת כאשר טען שכל החקירות הוקלטו. ברכה לא אמר את האמת למרות שידע שקיים תיעוד שיסתור את דבריו. כלומר: הוא גם שיקר וגם נהג בטיפשות. מאוחר יותר הצטרפה הפרקליטות לבנימיני וטענה גם היא, שברכה לא העיד את כל האמת וכך חיבל בהגנתה של המדינה בתביעה נגדה. על זה אי-אפשר לעבור לסדר היום. קצין משטרה שאינו אומר את כל האמת בבית המשפט, אינו ראוי ללבוש מדים. קצין משטרה בכיר שאינו אומר את כל האמת בבית המשפט, צריך לעוף בתוך 24 שעות. אמינות בונים בשנים והורסים בשניות, ואי-אפשר להאמין היום לאף מילה של ברכה. לקביעה הזו של בנימיני תהיה השלכה ישירה על כתב האישום נגד הרב יאשיהו פינטו. תהיו בטוחים שסניגוריו של פינטו יצלבו את ברכה על דוכן העדים וינסו להוכיח שהוא אינו אמין, כי מי שמשקר פעם אחת לבית המשפט כדי להציל את עצמו מתקלה מבצעית - עלול לשקר ביתר שאת כדי להציל את עצמו מאישום פלילי של קבלת שוחד. יש עוד נקודה מטרידה הקושרת בין הפרשה הישנה לפרשת פינטו. באותה פרשה טען ברכה, כי כל מעשיו נעשו בידיעת מפקדיו. בפרשת פינטו הוא טוען, כי הפיל את פינטו בפח בהוראת מפקדיו. אם לפני עשר שנים התברר שמעשיו של ברכה היו שלא כדין - כך קובע בנימיני לגבי תרגיל חקירה בו נקט - מי לידנו יתקע שמעשיו כעת היו כשרים? נקודת חיבור אחרת היא בין מלכה לבין ניסו שחם. המפכ"ל יוחנן דנינו התעקש למנות את ברכה לראש יאח"ה למרות אותו פסק דין חמור של בנימיני, וכאמור - החומרה היתרה היא בכך שנקבע שברכה לא העיד אמת. אותו דנינו התעקש למנות את שחם למפקד מחוז ירושלים, למרות הבריונות שלו בפינוי כפר מימון ולמרות ששחם הורה אז לשוטריו להזדהות בשמו במקום בשמותיהם האמיתיים - כלומר: הורה להם לשקר. המסקנה המתבקשת היא, ששקרים של קצינים בכירים לא מפריעים לדנינו. המסר המועבר מהפרשה הזו לשוטרים בכל הדרגים הוא, שמותר להם להיות עבריינים. מותר להם לא להזהיר כדין. מותר להם לא להקליט את החקירות כנדרש. מותר להם לבצע תרגילי חקירה בלתי תקינים. מותר להם לא להעיד אמת בבית המשפט. ליתר דיוק - לא סתם מותר: זה אפילו רצוי. עובדה ששקרנים מתקדמים לדרגות הבכירות ביותר במשטרת ישראל.