חיים בתוך אבסורד

אבסורד זה דבר עצוב שגורם לבריות לצחוק, או לחלופין, דבר מצחיק שגורם להם לבכות. מכאן תבינו למה אתם מוכנים לשלם הון עתק תמורת מעט הומור. כשתבינו – תדעו שאתם חיים בתוך אבסורד. למי שלא מוכן עדין להבין את השורות האלה אנסה להסביר בתנועת שפתים קלה. ב"פברואר השחור" צנחו מכירות המזון כ-5% ומכירת המשקאות כ-8.5%. זה פורסם באמצעי המניעה התקשורתיים והרבה יצרנים חטפו שוק אלקטרוני ממשי. במקביל פורסם סקר של בלומברג על פיו האמריקנים בכלל לא מתרשמים מהעלייה במניות שהתרחשה בחמש השנים האחרונות. כי – ופה חשוב להדגיש את הדברים – זה לא השפיע על מצבם הכספי... אז לאן הולך כל הכסף הבורסתי? בחמש השנים האחרונות עלה הדאו-ג'ונס האמריקני מ-7,000 ל-16,350 נכון להיום. איפה כל הכסף שהמשק עושה? למה האזרח הפשוט לא חש בו? בעבר כתבי פה כמה רשימות בנושאים קלקליים מובהקים כגון כלכלה והבהרתי כי הרבה יותר קל לאזרח הפשוט לגרום להורדת מחירים במשק מאשר לזכות בתוספת שכר. ראשית, כל שיפור במצבה של חברה ציבורית או פרטית גורם לתשלום בונוס מידי למנהלי החברה. כל חברה נוצרה למען בעליה ומנהליה ולכן זה טבעי לצפות מכם שתהיו מנהלים בחברה כלשהי. אבל אתם - לא ולכן אתם ברחוב, כמוני. זה אומר שהדרך היחידה להשוות את המשכורת שלכם למחירי השוק היא לגרום למחירים לרדת ולשוק - שוק. האזרח האמריקני הפשוט אומר לנו בפשטות כי כל עלייה ברווחי החברות גורמת לעלייה במחירי המניות והדבר כלל אינו משפיע על הציבור. ולכן כל ירידה במחירי המניות, הנגרמת כתוצאה מירידה בצריכה הכללית ובביקוש הסחורות שהחברה מייצרת – לא תשפיע גם היא על הציבור. ולכן – אנא המשיכו את התהליך המבורך – הקטינו את הביקוש שלכם למוצרים, הקטינו את הצריכה המתבטאת בתשלומים עבור מוצרים. הקטינו את החובות שלכם. זה עובד. הניחו למכירות לצנוח במהירות כי זה יגרום גם למחירים לצנוח. הרבה יותר קל לגרום למחירים לצנוח ב-50% מאשר למשכורת שלכם להתרומם ב-5%. ירידה במחירים ב-50% היא ריאלית. ראו את מבצעי ההוזלות אצל כל המשבירים לצרכן. זה לא שובר אותם, נכון? למה שההוזלות האלה לא יתבצעו על בסיס יומי ולכל אורך שדרות המדפים? התורה החכמה שלנו קראה למי שמספק מזון ומוצרי צריכה – משביר. המלה 'שבר' משמשת אנזים או אינדיקטור למבנה הדי.אן.איי של המושג המביך הזה. זה מה ששובר אותנו הן כציבור, הן כיחידי סגולה. בעלי החברות מדברים על מצב רוח של הצבור ומוטי קרן, למשל, מנכ"ל רשת מגה הכניס יד לכיס ולא מצא שם את הבונוס, כשצוטט: "אף אחד לא יודע בדיוק להסביר מה קורה..." ואם לא בדיוק – מה עם בערך? אותו מוטי, מוט ראשי בכלכלה הצרכנית, אמר גם שהירידה בצריכה גורמת לפעילות מוגברת מצד הספקים. פעילות של מיצי קיבה, למשל? גבירותי ורבותי – אנא הגבירו את הלחץ על המשק האבסורדי הזה שבתוכו אנו חיים כרגע – הדקו את החגורות כדי לגרום לטלטלה גדולה יותר של המטוס. לא לחדול עד שלא רואים את ה-50% מטפטפים החוצה מהעורק הראשי של המשק על הרצפה שלנו, כולל הבונוסים. איך נוכל לראות? זו שאלה פשוטה: הרי אנחנו על הרצפה...

שמעתי במעלית

ישראלים רבים אינם מאמינים כי פני הערבים לשלום. הם אומרים, בינם לבנינו, כי כל עוד אין בצד הפלשתיני תנועה מסוג 'שלום עכשיו' קשה להאמין שיש ערבים החפצים בשלום... אבל 'שלום עכשיו' בצד הפלשתיני... קרי אמר לנתניהו: שום מצביא גיבור עוד לא הצליח לגבור על הפחדים של אויביו. נתניהו אמר לקרי: עוד לא נולד מצביא גיבור הכובש את יצרו של מצביע אחד. רציתי לחלק את שארית חייו לטובת העם...אבל בכל פעם שחילקתי - לא קבלתי שארית. יהודים חיים מזה אלפים שנה בגלות. הם מסתדרים רק בגלות. לכן הם יהפכו גם את ישראל לגלות. תושב חוטף עזה בעקבות ירי הקסאמים: איזה חיים עלובים ומחורבנים יש לאויב שלנו ואנחנו לא עושים שום דבר, כלום, לחרבן אותם עוד יותר... טייקון עונתי: אותה שנה הייתה שנת שמיטה כי החובות היו כבדים מדי.