"האני מאמין" של העיתונאי

לאחר פרשת גניבת 2000 המסמכים הסודיים של צה"ל, על-ידי "החיילת האידיאולוגית", ענת קם, ו"העיתונאי הלוחם" אורי בלאו, שקיבל אותם וברח ללונדון, נחשפת עתה הנוסחה העיתונאית, שנגנזה והוסתרה מזכות הציבור לדעת. חלק מהעיתונאים עובדים על-פי נוסחה פרובוקטיבית ומניפולטיבית: פרסם את כל "הנאשמים" ו"הנידונים" שלך כרצונך, על-פי דמיונך ויכולתך, כי זו שליחותך ואין דבר שיעצור אותך. 1. אתה העיתונאי האיש הכול יכול, השופט בין ימין ושמאל. 2. אתה הוא הכוח העליון, הקובע מהו ביטחון ומהו אסון. 3. אתה הוא הרשות הפוסקת, מעל למחוקקת ולשופטת. 4. אתה הוא המשיח, המחליט את מי יש להדיח. 5. אתה הוא החוכמה, הנבואה וההשגחה העליונה במדינה. 6. אתה היחידי הקובע מה טוב ליהודים ומה טוב לערבים. 7. אתה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אבל כלב שגם נושך אותה. 8. אתה מעצב את דעת הקהל, אבל גם הורס אותה. 9. אתה לוחם למען חופש הביטוי, אבל עוסק גם בחופש הביזוי. 10. אתה נאבק בעד חופש הדיווח, אבל שותף גם לחופש הכיסוח. 11. אתה פוגע בטובים לטייס, אבל מפאר את החוטפים בפיס. 12. אתה יורה בכל מיתוס בארץ הבחירה והופך אותה לארץ בכי רע. 13. אתה שולט על טע"ר (טלוויזיה, עיתונות, רדיו) החיים וטעם החיים. 14. כולם אשמים ונכשלים, ורק העיתונאים תמיד צודקים. 15. אתה קובע מהו אסון וכישלון ומהו ביטחון וניצחון. 16. אתה הוא השופט מהו תקני וחיובי ומהו שערורייתי ושלילי.

אנחנו העיתונאים הבג"ץ של הביקורת:

בידנו המיקרופון העליון הקובע את הטון בכל שלטון. אנחנו צוות עליון, מעל לכל, מחוץ לכל. השולט על הכול. זכרו את הנוסחה המנצחת: "אמת דיברתי" - את כולם חיסלתי. אנחנו "פוסקי הדור". איש אותנו לא יעצור, במאבק למען הדמוקרטיה אנחנו נילחם ללא פשרות, למען זכות הציבור לדעת, עד לאיבוד לדעת.

תדרוך לעיתונאי המתחיל:

- מקורות המידע הם תנאי לקיומך. - הדלפות הם החמצן של מקצועך. - הפרסום הוא תמצית גאוותך. - הסקופ הוא הייעוד הקובע את עתידך.

תדרוך ל"עיתונאי האידאולוגי", הלוחם למען השלום ונגד הכיבוש

- תדע כל חיילת עברייה, בעלת תודעה אידיאולוגית ראויה, שביכולתה לזכות בתהילה והערצה של הברנז'ה, בזכות גניבת מסמכים סודיים של צה"ל, במבחן ל"שליחותה" ומסירותה. - ידע כל עיתונאי לוחם, פציפיסט, אידיאליסט, או אנרכיסט, שיכול לזכות בתהילה, בזכות פרסום סודות מדינה, כדי לחשוף "פשעי מלחמה". - ידע כל עיתונאי לוחם ועצמאי, עם חוסן אישי ומקצועי, ש"החסינות העיתונאית", המשפטנים האליטיסטים, והשופטים ההומניסטים, יעמדו לצדו, בשם ולמען שלטון החוק, הדמוקרטיה וחופש הביטוי, גם במצבים קשים ובהסתבכויות, במהלך עבודתו ושליחותו.

התקשורת במוקד הביקורת

דמוקרטיה אמיתית תלויה בקיומה של תקשורת חופשית, בתנאי שהיא אחראית.

האם התקשורת שלנו אחראית?

התקשורת חודרת, חושפת \ מבקרת, מצלמת, מתעדת, שופטת וצולבת כל אדם וכל מוסד, כל נושא וכל עניין, כל מיתוס וכל אתוס.

אז מי מבקר את התקשורת?

מידע זה כוח. אינפורמציה זו עוצמה. מי שמפקיר אותה בפומבי, כביכול למעננו, שתגיע גם לידיעת אויבינו, מאבד מכוחנו. זכות הציבור גם לא לדעת דברים מסוימים שסמכות המדינה לקבוע מהם.

דמוקרטיה איננה אנרכיה

בין תקשורת מגויסת בנוסח הבולשביקי, לבין תקשורת מופקרת בנוסח אנרכיסטי, דרושה תקשורת מאוזנת, הוגנת, מקצועית ועניינית, וגם פטריוטית וציונית. דרוש זעזוע מבריא של החולי התקשורתי המסכן את הקיום הלאומי.