רשות המיסים מנסה להגדיל את גביית המיסים מתושבי ישראל הפועלים בחו"ל. לשם כך היא מבצעת מהלכים שונים, חלקם במישור המינהלי - כגון חתימה על הסכמים לחילופי מידע עם ממשלות זרות; וחלקם במישור הדין המהותי - צמצום תכנוני מס שאפשרו עד כה להימנע, באופן חוקי, מתשלום מס על רווחים בחו"ל.
אחד מתכנוני המס העיקריים הוא ניהול פעילות בחו"ל באמצעות חברה זרה שאינה נחשבת לתושבת ישראל. חברה כזו אינה כפופה לעקרון המיסוי הפרסונאלי, המחייב במס הכנסה ישראלי רק יחידים וחברות תושבי ישראל.
הצעד הראשון בתחום זה בוצע לפני כעשור, והוא כלל סדרה של הוראות אנטי-תכנוניות שנועדו למנוע התחמקות ממס באמצעות חברה זרה. במסגרת זו הוטל מס על חברות משלח יד זרות (חמי"ז) הנשלטות בידי תושבי ישראל ומפיקות בחו"ל הכנסות ממשלח יד (למשל שירותי עריכת דין, אדריכלות וכדומה) - כאשר אותם שירותים ניתנים, בפועל, ע"י בעל השליטה בחברה.
במקביל, הוטל מס על חברות נשלטות זרות שבעלי השליטה בהן הם ישראלים (חנ"ז), אם מרבית הכנסותיהן מורכבות מהכנסות פסיביות (ריבית, דיבידנד, שכר דירה ורווחי הון מסוימים). בחברות אלה נקבע מנגנון מיסוי המייחס לבעלי המניות הישראלים דיבידנד רעיוני ומחייבם במס לגביו.
בתחילת השנה הנוכחית, ביצעה רשות המיסים מהלך חקיקתי שנועד לסכל תכנוני מס (יש יאמרו "פרצות מס") ולהרחיב את רשת המס על הכנסות של ישראלים בחו"ל. להלן עיקרי השינויים:
א. עד כה, בעלי מניות ישראלים ב"חברה נשלטת זרה" (חנ"ז), יכלו להקטין את המס הישראלי באמצעות קבלת "זיכוי מס", בגובה המס התיאורטי שצפוי להיות משולם בחו"ל בעתיד כאשר החנ"ז תחלק דיבידנד. מדובר באירוע של חלוקת דיבידנד שכלל לא ברור אם יתרחש בעתיד, וגם אם כן - הדבר עשוי לקרות בעוד שנים רבות. הטבה זו צמצמה מאוד את האפקטיביות של הסדר החנ"ז, ובמקרים רבים סיכלה לחלוטין את כוונת המחוקק לגבות מס מפעילות של ישראלים בחו"ל. סגירת תכנון מס זה תאפשר לרשות המיסים להגדיל באופן משמעותי את גביית המיסים מבעלי מניות ישראלים של חברות נשלטות בחו"ל.
ב. עד כה ניתן היה להתחמק מהטלת מס על הכנסותיה של חברת משלח יד זרה (חמי"ז) באמצעות רישומה במדינת אמנה, שכן אמנות המס מונעות מישראל זכות מיסוי לגבי הכנסות עסקיות של חברות זרות שלא הופקו באמצעות מוסד קבע בישראל, וכללים אלה גוברים על "כללי המקור" בדין הפנימי. התיקון סוגר את פרצת המס באמצעות שינוי מנגנון המיסוי החל על חמי"ז והשוואתו לזה שחל על חנ"ז, קרי: ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל המניות. מדובר בשינוי דרמטי שמשנה מהיסוד את כללי המס החלים על חמי"ז. סנקציה מיסויית שעד כה ניתן היה להתחמק ממנה בקלות, תהפוך מעתה להסדר רלוונטי ומחייב שמשלמי המס יתקשו לעקוף.
ג. עד כה ניתן היה להתחמק ממס על רווח ממכירת מניות של חנ"ז בנימוק שלא מדובר בהכנסה פסיבית (המס הישראלי מוטל רק כאשר ההכנסה מסווגת כפסיבית). מעתה, בכל מקרה שבו יוחזקו מניות מעל שנה, הרווח ממכירתן יסווג באופן אוטומטי כהכנסה פסיבית, ואם המניות יוחזקו לתקופה קצרה יותר, ההכנסה תיחשב לפסיבית, אלא אם בעל המניות יוכיח שהמניות שימשו בעסק או במשלח יד.
ד. עד כה ניתן היה להקטין את המס הישראלי שחל על הכנסות החנ"ז והחמי"ז באמצעות ניכוי הוצאות שונות שהותרו בחו"ל בעת חישוב רווחי החברה הזרה. התיקון משנה את שיטת חישוב רווחי החברה, ומבטל את האפשרות לנכות הוצאות שונות גם אם הן מוכרות על-פי שיטת המס שחלה במדינה הזרה בה רשומה החברה. המהלך יגדיל את סך המס הישראלי שיחול על הכנסות החברה הזרה.
קשה להעריך אלו השלכות ברמת המקרו יהיו לתיקון הנוכחי. מה שברור הוא, שמבחינת בעלי המניות הישראלים של חברות זרות, מדובר בצעד שעלול להגדיל את חבות המס, ומצדיק בחינה מחדש של מבנה הפעילות בחו"ל.