למי שזכרונו אינו מן המשובחים ושכח, נזכיר - מדינת ישראל יצאה למלחמה בעזה שזכתה לשם הגרוטסקי והמגלומני משהו: "מבצע צוק איתן", בתאריך 8 ביולי 2014, בשל ירי רקטות מרצועת עזה לריכוזי אוכלוסייה אזרחית, בדרומה של מדינת ישראל.
זו הייתה מטרתה המוצהרת והבסיסית של מלחמת עזה, מראשיתה וזו נותרה מטרתה המוצהרת והבסיסית של מלחמת עזה, גם בסופה. לא הייתה כל מטרה אחרת למלחמת עזה זו ואין נטען- גם כיום - לקיומה של כל מטרה אחרת שהיא!
אמנם למשך מספר שבועות השתשעשו דובר צה"ל והממשלה, גם יחד, בטיעון השחוק, שלא "החזיק מים", כי מטרת המבצע הייתה חיסול מנהרות הטרור. משלא פסק ירי הקטיושות מרצועת עזה, במהלך מלחמת עזה ואף החריף, גילו צה"ל וממשלת ישראל דעתם - בפומבי ובשער בת-רבים - כי מטרת מלחמת עזה, הינה הפסקת ירי הקטיושיות על אוכלוסייה אזרחית, בישראל, בכלל ועל יישובי הדרום, בפרט.
העובדות
בואו נרענן זכרוננו היטב, כדי שלא ניצור מציאות עובדתית מלאכותית, אין מאין. מלחמת עזה החלה בשורה של הפצצות כבדות של חיל התותחנים וחיל האויר הישראלי ברצועת עזה, כאשר החמאס וארגוני הטרור הקשורים אליו, הגיבו ירי רקטי וירי פצמ"רים כבד מרצועת עזה. מדינת ישראל התמודדה אז, גם עם ניסיונות חדירה לשטחה של פלשתינים חמושים שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או באמצעות מנהרות טרור.
בתאריך 17 ביולי נכנסו כוחות קרקע של צה"ל, הכוללים יחידות חי"ר, שריוןן, הנדסה ועוד לרצועת עזה, במטרה להשדמיד ולפוצץ מנהרות הטרור. בתאריך 5 לאוגוסט יצאה הכוחות הקרקעיים מרצועת עזה, אולם הפליסטינאיים המשיכו בירי קטיושות ופצמ"רים על ישראל ובעיקר סבלו מירי זה יישובי עוטף עזה וסביבותיהם, שהפכו ל"ברווזים במטווח" ונאלצו - רובם - לנטוש מגוריהם ולעבור למקומות מוגנים ובטוחחים יותר - הרחק מטווח ירי הקטיושית והפצמ"רים, בעמקי מדינת ישראל.
דבר - ממש דבר ואפילו, לא חצי דבר - לא נכלל אתמול, במה שהוגדר "מסיבת העיתונאים" שהתקיימה בידי ראש, הממשלה,
בנימין נתניהו, בנוכחותם של שר הביטחון,
משה יעלון והרמטכ"ל,
בני גנץ. מסיבת עיתונאים זו - שנתניהו ניסה, בכל כוחו לשוות של מעטה ומעטפת של "נאום נצחון" - הייתה אחד המופעים המבישים והגרוטסקים של ביבי נתניהו, מאז פרוץ מלחמת עזה.
קלישאות
בנאום סדור שהוקרא מן הכתב, חזר נתניהו - חזר ושנה - תוך שאמר שהחמאס הוכה קשות, לא הגיע להישגים ולו השיג - ולו תנאי אחד - ממכלול התנאים שהציב לעצמו. בנאומו ציין נתינו - בין היתר - כי: "אנחנו לא עוסקים בפופוליזם או בפייסבוק, אנחנו עוסקים בהבטחת ביטחון מדינת ישראל". האם קרא - חזר וקרא - תוך שינון הדברים והטעמתם לעצמו, לפני שפלט אותם לחלל האוויר, כמו-גם אל תוככי השיג-והשיח הציבורי? האם מאמין נתניהו - באמת ובתמים - בקלישאה מטופשת זו, בכל הכבוד הראוי, שיצאה מפיו?
אין ספק, כי כל אחד מהצדדים, רוצה "לצייר לעצמו" תמונת ניצחון, בתום 50 ימים - 50 ימים של מלחמה - כעולל הפסקות-אש בלתי פוסקות ומתחדשות, יום אחר יום. עם זאת, בואו ניצמד לעובדות הבדוקות. לפי סיכום זמני, בלתי סופי, חלקי ובלתי מחייב, עד כה, הרי במהלך מלחמת עזה נורו 4,594 רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל, כאשר 735 מתוכם יורטו באמצעות כיפת ברזל, 188 מתוכם נפלו בעזה ו-3,641 מתוכן נפלו בישראל. צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בעזה, כאשר 10,590 נפגעו מהתקיפות, 4,024 מטרות נהרסו כליל וצה"ל השמיד 34 מנהרות טרור ברצועת עזה, כאשר 14 מתוכן היו מנהרות חדירה לישראל. לפי הסטטיסטיקה שהתקיימה - עובר לתאריך 26 לאוגוסט 2014 - נהרגו במלחמת עזה 64 חיילים ו-6 אזרחים, נפצעו 1,620 חיילים ו-684 אזרחים. מספר ההרוגים הפליסינאים, בהתייחס לאותו מועד, נאמד ב-2,203 הרוגים, שכללו 1,400 מחבלים וכן נפגעו למעלה מ-10,000 איש ואשה.
עם זאת "תמונת ניצחון" במלחמה, אינה נקבעת, על-פי מספר ההרוגים והפצועים במלחמה של צד זה או אחר. יש למספר ההרוגים והפצועים - בעיקר אם מספרם רב - משמעות מסוימת, אולם אין היא בגדר של חזות הכל. במכלול הכולל של בחינת מהלכי מלחמת עזה ותוצאותיה, הרי אין כל ספק, קל שבקלים, כי החמאס ניצח במלחמה זו - ניצח ובגדול! מארגון שולי, זנוח, מושפל, עד מצורע ודחוי - בימים של קודם מלחמת עזה - הפך החמאס, פתע פתאום, לגורם מדיני בכיר, שהכל שומעים ואפילו נאלצים, כמי שכפאם שד, להתחשב בדרישותיו ולהטות אוזן קשובה לדרישותיו.
נכון הוא הדבר, כטענת נתניהו - לא נתקבל, עדיין, שום תנאי ושום דרישה, מהתנאים והדרישות שהציב והציג חמאס, כתנאי לסיום המלחמה. לצערי, כי רב - זו רק שאלה של זמן, עד שייפתחו, מחדש, המעברים; יוסר המצור היבשתי והימי, מעל רצועת עזה; יוקם נמל ימי ומי יודע - אולי - יוקם גם שדה-תעופה בעזה.
החמאס חזר אל מרכזה של הבמה ואל מרכזה של העשייה הציבורית, בעקבות מלחמת עזה - ובגדול! הכל משחרים לפתחם של ראשי ארגון טרור מאוס זה. תשלום המשכורות לפעילי הארגון - שהופסקו ונקטעו, למשך תקופה ארוכה - חודש. חמאס הינו נציג לגיטימי, ללא כל עוררין שהוא, בשיחות על המשך התהליך המדיני באזור.
החמור מכל הינו - כי אפילו המצרים ובראשם נשיא מצרים, גנרל עבד אל-פתאח חוסיין ח'ליל א-סיסי, המתעבים תנועת החמאס, תעוב מוחלט, עקב קשריהם עם תנועת "האחים המוסלמים", נאלצים - בשל מעמדם כמתווכים הראשיים בסכסוך שהביא להפסקת האש במלחמת עזה - להכיר בהם כישות מדינית קיימת ובכירה, כאחת. ועוד לא דיברנו על כך, שטרם התפנו הצדדים למשא-ומתן ביניהם וליתר דיוק למילוי הדרישות והתנאים שהציב חמאס, קודם פרוץ המלחמה, או חלק מהם. אז בואו ונהיה הוגנים עם עצמנו ונכיר בעובדה שמי שניצח במלחמה הינה תנועת החמאס.
ולתושבי יישובי עוטף עזה והיישובים הסמוכים, אין לי אלא להציע להקים אוהלי מגורים ומחאה, ליד וסביב בית ראש-הממשלה בירושלים, דוגמתם של המוחים אחר מלחמת יום-הכיפורים, אסא קדמוני, מוטי אשכנזי ורבים וטובים אחרים. אין כוונתי - חלילה וחס - למחאה פוליטית, שמטרתה הינה הפלת ממשלת ישראל. כוונתי להציב דגל אדום, מדי יום ביומו נגד עיני ראש-הממשלה ושרי ממשלתו, שידעו כי ממשיכה לרחף סכנה קיום מהותית מעל לראשיהם של אנשי יישובי עוטף עזה והיישובים הסמוכים אליהם - סכנה קיומית שלא רק שלא הוסרה, עם תופ מלחמת עזה, אלא אף הועצמה, כעת, ביתר שאת.
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
