הכנות רבות יש לקראת הכיפורים: כפרות – מי בכסף ויש מי שעושה עם "תרנגול כפרות". הכנות נפשיות – בדיקה עצמית חשבון נפש.
סעודות יום ט' בתשרי, ערב יום כיפור – נהוג לסעוד מספר סעודות כפי שנאמר במסכת יומא פא, ב: כל השותה ואוכל בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
סעודה מפסקת – הסעודה בטרם הצום צריכה להיות עשירה ומפוארת.
צום – "תענית הגוף. תפילות – וידוי ובקשת סליחה מה'. וזאת על-מנת להגיע טהורים ונקיים לשנה הבאה עלינו לטובה.
אבל זה לא מספיק!. זה טוב רק לחלק שבין האדם למקום. כי יש עוד חלק לתקן. וכך נאמר במסכת יומא ח, ז: "עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר. שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו".
כלומר, לא מספיקים כל ההכנות האישיות שלנו בין ה' למקום. יש עוד עניין חשוב שעלינו לטפל בו – מצוות שבין אדם לחברו!. כדי לקבל כפרה שלימה גם על "בין אדם לחברו" יש לבקש סליחה ממי שבו פגענו, אם פגענו. מוסר חשוב ללמוד ולהפנים – הקב"ה לא מצפה מאיתנו רק שנהיה צדיקים לפניו, כי אם טובים כלפי חברינו.
והחזון אי"ש מלמד אותנו שתיקון המידות הקשה הוא במה שקשור למצוות שבין אדם לחברו: "תיקון המידות מייחס לאלה המצוות שבין אדם לחברו...ואמנם להיות הפגשו במלחמת המידות בדברים שבין אדם לחברו מצוייה," ("אמונה וביטחון" פרק ד, ה).
אז כדי להשלים את הניקוי הנפשי וההיטהרות האישית, כדי להתחיל באמת נקיים וטהורים את השנה החדשה, עלינו לבקש סליחה ממי שבו פגענו.
איך מבקשים סליחה?
"...עד שירצה את חברו". אין די בבקשת סליחה בעלמא. יש לעשות זאת אמיתי וכנה. ההלכה מודעת לכאב הפגיעה ולקושי לסלוח. יש לבקש מעומק הלב ומהבנת הפגיעה, עד שיחוש הנפגע שהוא יכול לסלוח.
ואיך ירצה?
היהדות מלמדת אותנו בדיוק את אמנות בקשת הסליחה. יש לכך כמה שלבים:
1. הכרה בחטא. להבין שפגענו.
2 . להתחרט על החטא
3. ווידוי ובקשת סליחה מהנפגע.
4 . קבלה לעתיד - להבטיח להיזהר להבא.
- אם לא סלח הנפגע - יש לבקש עד שלוש פעמים כדי שיסלח לו. "לא רצה חברו למחול לו – מביא לו שורה של שלושה בני אדם מרעיו ומחבריו של הנפגע ופוגעין בו (מבקשים ממנו). לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית. לא רצה – מניחו והולך לו. וזה שלא מחל הוא החוטא ( הלכות תשובה לרמב"ם, פרק ב, הלכה ט).
- סליחה רצוי לבקש פנים אל פנים, מבט מול מבט. זה אמיתי וכנה. זה מעורר אמון בכוונה ומכאן – יכולת אמיתית לסלוח.
- רק אם ממש אינו יכול להגיע, אפשר בטלפון. עם התנצלות על אי-היכולת להגיע. הרי ברור שזה מאוד חשוב.
- ואם נפגעתם, ואין הפוגע מודע לכך, אפשר לספר שנפגעתם ולבקש ממנו שיתנצל. כך תוכלו לסלוח בלב שלם. כך מסופר על רב חשוב שהלך אצל חברו וסיפר לו שנפגע ממנו וביקשו שיתנצל. כדי שיוכל למחול בלב שלם.
- והמתבקש לסלוח – צריך לסלוח ולא להכביד על המבקש אם אכן נעשה הדבר מעומק הלב. הסליחה, הרי ידוע לנו, היא אלוקית וזוהי יכולת הבאה מכוח גדול.
- מלבד בהוצאת שם רע, פה אין חייבים לסלוח. שנאמר הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית כי "יש ששמע בשם רע, וְלא שָׁמַע בַּפִּיּוּס ואין צריך למחול לו". בהוצאת שם רע, יש קילקול שקשה או בלתי אפשרי לתקן. הרי לא כל מי ששמע את הדיבה, ישמע ההתנצלות.
וממידת החסידות יש לסלוח גם על כך.
כאן נוכל לקבל על עצמנו להיזהר במילותינו. להיזהר שלא נקלקל ללא תקנה חס ושלום. גם בנים ובנות צריכים לבקש סליחה מהוריהם, אישה מבעלה. בעל מאשתו. אבל פה גם אם לא ביקשו סליחה – יש למחול, שלא יענשו בגללם חו"ח.
מכאן, שיום הכיפורים הינו, בעצם, יום של שמחה גדולה. יום שבו אפשר לתקן מה שקולקל וזה הרי דבר עצום. וכך נאמר: "לא היו ימים שמחים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". יום שניתן לנו לסליחה, לתיקון עצמנו, להתחלות חדשות ולהזדמנות נוספת.
כדאי שנקבל אותה וניתן אותה גם למכרינו.
לשנה טובה ולהתחלות חדשות עם לב נקי וסולח בעזרת השם!