התחבטויות בשאלות מוסר

אני טענתי שגם לנו אחריות כבדה בנוגע לפשעים כנגד האנושות עקב מכירת נשק למשטרים אפלים בידיעה שהם מבצעים טבח המוני. זאת בהסתמך על כתבות של אושרת קוטלר ומשה חסדאי. בתגובה נשאלתי בכעס אם באמת אינני מבחין בין פשע חמור לפשע פעוט, כמו בין רצח עם לחציית כביש שלא במעבר חצייה? ודאי שאני מבחין, אבל ההשוואה אינה נכונה: לא חוכמה להשוות שום דבר לפשעי הנאצים, שהרי מולם כל פשע מתגמד. ההשוואה המתאימה יותר היא לעוזריהם! למשל, החברה שסיפקה לנאצים את הגז ציקלון בי. זהו פשע חמור. לו אני מנכ"ל החברה, הייתי מסרב, אולי אפילו בורח אם היו מכריחים אותי. אתה לא יכול לספק גז עצבים שמשמיד עם ולטעון שבסך-הכל ביצעת פקודות או איזו עבודה מקצועית תמימה. אתה לא יכול לחזור הביתה בערב ולשוחח להנאתך עם רעייתך: "היום ייצרנו גז שישמיד 10,000 יהודים, גם לך היה יום נחמד?". באותו אופן אינך יכול לערוך ישיבה מקצועית בתעש למשל ובה לדווח בסיפוק: "היום מכרנו לארגון דאעש אלף טילים, זו עסקה כלכלית מצוינת למדינת ישראל". נתאר לעצמנו דיון בטלוויזיה בנושא: נותנים גם זמן לשאלות הקהל, מצביע איש שחום-עור ושואל את הקצין הבכיר שהיה אחראי על עסקת הנשק: "אמי נרצחה על-ידי כדורים כחול-לבן מתמ"ק עוזי תוצרת ישראל, האם מגיע לי פיצוי מכם?". מה לדעתכם התשובה? לדעתי כן. הבכיר יסביר כמובן שעם כל הצער הרצח היה בלתי נמנע כי הרוצחים היו משיגים נשק בכל מקרה, לא חסרים בעולם ספקים וסוחרי נשק. השאלה (המוסרית) היא: האם אנחנו חייבים לדחוף את האף שלנו בדיוק לשם? האם כלכלת ישראל לא הייתה מסתדרת אם היינו משאירים את עסקי הרצח ההמוני לאחרים? כסף ותו לא יכול להיות שיש פה נקודות שאני לא כל כך מבין. אולי שני הצדדים טבחו זה בזה, אולי לא היה מדובר בארגונים אלא בממשלות, אולי היה מדובר במאבק נגד גרילה שבמהלכו נפגעו גם חפים מפשע. אני מודה שאינני יודע את הפרטים, אולי זה יותר מורכב מכפי שנדמה לי. אשמח להתעדכן. על כל פנים, ממה שהתרשמתי עד כה, המדינה שלנו הצליחה להתדרדר לשפל הכי עמוק האפשרי. האם מישהו יכול להעלות על דעתו שפל נמוך יותר שישראל יכולה להתדרדר אליו? רק נחלצנו מהשואה, מיד רצנו למכור נשק למשטרים העוסקים במרחץ דמים. הייתי בשוק כשנחשפתי לכתבה הזו. ביד ושם יש מצגות אור-קוליות, הכתבה הזו אינה מוצגת שם. תארו לכם שביציאה מן המוזאון עוברים דרך חנות מזכרות ושם יהיה גם דוכן למכירת נשק בלי שאלות לכל המרבה במחיר... האם טעיתי? האם לא הבנתי נכון? אני אהיה הראשון שאשמח לגלות שמדובר באיזשהו קצר בתקשורת. אנא הצביעו על נקודת המשגה שלי. בינתיים תחושתי היא אובדן ערכים מוחלט! אין אנושיות, אין ערך לחיי אדם, על שלושה דברים העולם עומד: כסף, כסף וכסף. ותו לא. יש מחיר לחזיריזם! אנחנו סוגדים לקפיטליזם המבוסס על חזירות, אבל לא שמנו לב שמרוב התלהבות איבדנו את האנושיות. פספסתי משהו? התבלבלתי? הלוואי. אנא שכנעו אותי שטעיתי.