בכל שנה מפרסמת ה"סוכנות לשלום", אחד מאותם מכונים אמריקניים בוושינגטון, את טבלת היציבות של מדינות העולם. הסיווג נקבע על-פי אמות מידה אחידות של אלפי פרסומים על-אודות רמת הפיתוח, שביעות הרצון, וסכסוכים מקומיים. הכל נכנס לתוכנה המעבדת את הנתונים ומוציאה דירוג מן הגרוע ביותר - מדינה כושלת, ועד לטוב ביותר - מדינה יציבה.
במדד הזה זוכה ישראל למקום ה-67 בעולם. במקומות הראשונים מדינות, בעיקר באפריקה, שבהן אין שלטון יעיל ומועיל כבר זמן ממושך. בתחתית הרשימה פינלנד, שנחשבת למדינה היציבה בעולם.
האם קנדה, שבה דורס איסלאמיסט חיילים ברחוב, ושני פורץ בירי אל תוך הפרלמנט, באמת זכאית למיקום כה מכובד בתחתית הרשימה? האם שוודיה שבה כל אישה עשירית בעיר הבירה שטוקהולם נאנסת באלימות בשם אללה זכאית למיקום השני בתחתית הרשימה? כיצד זה שסוריה, שבה כל אזרח שני הוא פליט, ו-200 אלף הרוגים וקרבות ניטשים בעוז בכל פינה, היא רק בדרג השני של מדינות מתפרקות? כל אלו הן שאלות מעניינות, אך לא ממש אותנו. אותנו מעניין מה מביא את הניקוד של ישראל למרכז הרשימה של מדינות עם אזהרה גבוהה, יותר מתאילנד והודו, בוסניה ומרוקו.
ראשית, יש להתייחס לשמה של מדינת ישראל ברשימה והוא ישראל/גדה המערבית. ברור לעורכי הרשימה כי ישראל היא הגדה המערבית, כיחידה, ואין מושג כזה "רשות פלשתינית". גם אחרי הצבעה בבית הנבחרים של מדינה המככבת בתחתית הרשימה, שבה אלפי בנות נאנסות ומוצאות לזנות בשם אללה, וחייל נשחט באמצע הרחוב, בשם אללה - בריטניה ה"גדולה" - ישראל והגדה המערבית חד הן, לטוב ולרע.
שנית, יש להתייחס למרכיבי הניקוד. משמאל לימין מצויים הסיווגים: לחץ דמוגרפי, פליטים, תביעות כיתתיות, מנוסה אנושית, פיתוח בלתי מאוזן, התדרדרות כלכלית, לגיטימיות של המדינה, שירותי תשתית, שלטון החוק וזכויות אדם, מנגנוני ביטחון, עילית מנותקת והתערבות חיצונית.
הלחץ הדמוגרפי משקף למעשה את מספר הילדים שאין להם עתיד. בפינלנד מדד הלחץ הוא 1.8, כי יש להם מעט מאוד ילדים, והמון שטח. בישראל הוא 6.7 כי יש הרבה ילדים ויש חוסר בשטח. האם זה רע? יאמר לכם כל בעל דירה או בית כי זה נפלא. ערך הנכס שבידו הולך ועולה. יאמר כל מחפש דיור שזה נורא. חלק גדול מהכנסתו משועבד לנושא הדיור. יאמר מי שעיניו בראשו שישראל/גדה מערבית צריכה ליישב את השטח כולו ללא מגבלות, ואז מדד הלחץ הדמוגרפי ישתפר.
המדד הגבוה ביותר בישראל הוא מדד התביעות הכיתתיות, כמעט כמו בניגריה, דרום סודן, קצת יותר מקונגו, יותר מתימן, יותר מקניה. רוצה לומר, יש כאן קבוצה אתנית שמפעילה אלימות רצחנית ברמה של סוריה, דרום סודן, ויותר מן הטליבאן באפגניסטן (!) על קבוצה או קבוצות אחרות. כמו כל המדינות המככבות בראש הרשימה, אין ספק, גם אם התקינות הפוליטית של הסוכנות לשלום תחייב אותה לא לנקוט בשם, כי מדובר בכיתה או במגזר המוסלמי הפועל באלימות קיצונית נגד השאר. ללא המדד הזה, ישראל הייתה נושרת לתחתית הרשימה - לקבוצת המדינות היציבות.
להיות בחברה טובה
מה בכל זאת מחזיק את ישראל במרכז הרשימה? מדד השקיעה הכלכלית. שם הציון הוא 4.0, כמעט כמו בסין, יותר טוב מצרפת, בדיוק כמו בריטניה. יש לזכור שבריטניה נהנית מ-5.2 אחוז מוסלמים ומן היכולת לצמצם את הוצאות הביטחון לכדי צבא של פחות מ-100 אלף חיילים, תוך הסתמכות על המטרייה האמריקנית. מבחינה זו ישראל, בגבולותיה הריבוניים הנוכחים, מצוייה בחברה הטובה ביותר. שערו בנפשכם היכן הייתה יכולה להיות ללא אותם 35 אחוזים מן האוכלוסייה המפעילים תביעות כיתתיות רצחניות על שאר האוכלוסייה.
עוד נתון המעלה את הניקוד הוא ההשקעה במנגנוני ביטחון, או כוחות שיטור. כאן ישראל מקבלת ניקוד של 6.8 הרבה יותר מארגנטינה או גרמניה. הייתכן שבשל כך רחובות המבורג היו לשדה קרב בין תומכי דאעש ולתומכי הכורדים, למרות שאחוז כל הגורמים הללו בהמבורג הוא שליש מחלקם במדינת ישראל כולל הגדה המערבית?
עוד מרכיב במדד המעלה את ישראל בדירוג הרע הוא התערבות חיצונית. זאת לעומת סין שבה מדד ההתערבות החיצונית נמוך. מדד ההתערבות החיצונית בישראל גבוה יותר מאוקראינה, שם מתנהלים קרבות דמים עם אלפי הרוגים בעקבות התערבות חיצונית. לו סולקו הגורמים החיצוניים הדוחפים את טלפיהם הבלתי רצויים לביצה מקומית, היה המדד הישראלי צולל לכיוון של המדינות הקרויות מתוקנות. ברי לכל כי ההתערבות החיצונית מגיעה בהזמנת אותו גורם כיתתי שבגללו מדד התביעות הכיתתיות כה גבוה.
במעקב אחר מגמות ארוכות טווח של אותו פרסום ניתן לראות כי בישראל יש רק מגמה אחת שבה יש החמרה מתמשכת, והוא מגמת התביעות הכיתתיות. יש שיפור מתמשך בחוסר שוויון כלכלי, יש יציבות כלכלית מרשימה, מספר הפליטים ומגורשים יורד, אין עזיבה, ובכל זאת התביעות והתלונות רק מתגברות.
המסקנה האחת מנתונים אלה היא כי יחסית למצבה הגיאו-פוליטי, מדינה קטנה מוקפת אויבים ומדינות כושלות, מסוננת בתוכה באוכלוסייה עויינת עם תביעות כיתתיות המגובות באלימות קיצונית, מצבה של ישראל טוב כמו סין. מעיד על כך המדד למנוסה או בריחה מן הארץ, בניקוד 3.5 שדומה לזה של ערב הסעודית עתירת הנפט, או
קוריאה הדרומית, וקרוב לאירלנד.
לא רק שלא מהגרים מכאן, אלא שישנה הגירה משמעותית לכאן. המסקנה השנייה היא שמצבה של ישראל יכול היה להיות טוב בהרבה, ברמה הסקנדינבית, אילו אותה קבוצה אתנית בעלת תביעות כוחניות ברמה של סוריה ודרום סודן הייתה מהגרת מכאן למקום אחר. שערו לעצמכם את ירושלים ללא החיכוך המתמיד עם אותה קבוצה אתנית אלימה התובעת לעצמה בלעדיות במקומות הקדושים. דא עקא שטוב כאן מדי, ועל כן סביר שקבוצה זו תישאר כאן ותמשיך לדחוק את המדד של ישראל בכיוון הבלתי רצוי.
