כששומעים, ואחר-כך גם רואים, את ההסכם בין יצחק הרצוג ל
ציפי לבני (ואחר-כך עוד רואים אותם ביחד...), מבינים שהרצוג הוא אחרון האחרונים שאי פעם ניתן יהיה לסמוך עליו בנושאי חוץ, ביטחון, כלכלה, חברה ובמיוחד מנהיגות. מי שהיה מסוגל לערוך הסכם כזה - כמו זה שנערך בינו לבין לבני - אינו יכול יותר להיות מועמד אפילו להנהגת ועד-כיתה בתיכון הכי אנונימי.
הרצוג הגיע למו"מ כפיל ממש - עם 15 מנדטים, שכל הסקרים צופים לו רק עלייה לאחר הבחירות, וכאשר "יש עתיד" שלפניו אמורה לצנוח מאחוריו אחר הבחירות. הוא הגיע עם מפלגה ומנגנון ועם אישים רציניים. ואילו גברת לבני הגיעה אליו כזבוב ממש עם שובל ארוך של לוזריות ועם חצי מסיעתה (כולל אותה), שני ח"כים עייפים ואנכרוניסטים שהציבור לא רק שמאס בהם, אלא שהוא מקיא בכל פעם ששמם מוזכר.
לבני, מהרגע שהחלה להנהיג מפלגה, רק סחפה כישלונות בזה אחר זה. למרות שב-2009 היא זכתה להפוך ליו"ר המפלגה הגדולה לאחר הבחירות (28 מנדטים), הרי שהיא לא זכתה להרכיב אז את הקואליציה, ולאחר ישיבה עקרה באופוזיציה היא הפסידה את הראשות שלה ל
שאול מופז ו
מפלגתה התפרקה. מפלגת "פליטי הפליטים" שהלוזרית הזו הקימה ("התנועה"), לפני בחירות 2013, הניבה "פרי הילולים" של שישה מנדטים עלובים.
לבני הגיעה למו"מ כשכל הסקרים והעובדות מצביעים כי בהליכה עצמאית לבחירות הנוכחיות היא הייתה מתרסקת ושום עסקן בעל שיעור קומה לא היה מדדה אחריה. כל ימי ישיבתה בממשלה לא הניבו שום תהליך מדיני, ובכל פעם שניסתה להיות עצמאית היא התקפלה רעיונית. במו"מ רחב-לב הייתה אחת כזו מקבלת - מכל יו"ר מתחיל - בקושי מקום משוריין ב"חמישייה הראשונה" (אפילו לא את המקום השני...), ולשני "פודליה" היו מעניקים שריון בתחתית המקומות הריאליים הנצפים לרשימה (במקרה של מפלגת העבודה, הם היו מקבלים שני מקומות, ממקום 15 בלבד עד מקום 20).
אבל הרצוג - שהיה ב"עננים" מה"קסם האישי" של "גברת קלין" - העניק את מה שהמלך אחשוורוש העניק לאסתר המלכה - "עד חצי המלכות", אבל בהבדל "קטן": מחצית מ"מלכות" שעוד לא קיימת.
קשה לי להבין כיצד במפלגת העבודה הסכימו להבל הזה, אבל אני מעריך שהסכין הבדואית כבר מושחזת שם, והפעם דווקא אצל נשות המפלגה, כמו יחימוביץ', מיכאלי ושפיר, אך גם אצל כבל ופרץ, ומי יודע אצל מי עוד.
הציבור בישראל איננו שפן הניסיונות של מפלגת העבודה, של הרצוג ושל לבני, ולכן אחד כזה, רכרוכי ותבוסתן כהרצוג - שאינו יודע לערוך מו"מ מינימלי, עדיף שלא ייבחר וייוותר באופוזיציה, כי כבר עכשיו הוא מתנועע כמטוטלת לא ברורה של הצהרות ימניות קיצוניות ביישובי קו העימות בדרום והצהרות שמאל קיצוניות בכנסי הערבים והבדואים בנגב.
