הגנת על עצמאות המערכת

לפני כשנה וחצי נדרשת, גבירתי הנשיאה נאור, לעתירה בנוגע לחוק גיל הפרישה. כתבת שם, בין היתר, כי: "עבודה אינה רק מקור לקיום מינימאלי בכבוד, אלא גם מקור להגשמה עצמית וחברתית. מטבע הדברים, ככל שהעבודה הולכת ותופסת מקום גדול יותר בחיי הפרט, כך גדלה בהתאמה הפגיעה הנגרמת כתוצאה מפרישה כפויה מחמת גיל"¹. עם חגיגות יום הולדתך המשמחות, את פורשת היום מכס השיפוט בפרישה כפויה מחמת גיל. אין לי ספק כי פרישה זו אינה קלה. מלאכת השיפוט הייתה עבורך שליחות וייעוד, מקור להגשמה עצמית וחברתית, חלק מרכזי ומשמעותי בחייך. מדהים לחשוב על הדרך שעשית מיום שהגעת לראשונה לבית המשפט העליון, דווקא לא כשופטת, אלא כמתמחה של כבוד השופט, ולימים כבוד נשיא בית המשפט העליון, משה לנדוי זכרונו לברכה. מאז ועד היום, הקדשת את חייך המקצועיים לעשייה משפטית-ציבורית, וניכר כי עשית זאת במסירות רבה, מתוך תחושת שליחות עמוקה, ואני מרשה לעצמי אף להוסיף - באהבה. שלושים ושבע שנים ישבת על כס השיפוט, שש-עשרה שנים מתוכן בבית המשפט העליון, ובשנים האחרונות עמדת בראש המערכת השיפוטית של מדינת ישראל כולה, כנשיאת בית המשפט העליון. ראית עצמך חלק מרצף דורי של שופטים ונשיאים, חלק מרצף של מסורת שיפוטית ארוכת שנים. אך לפני חודשים ספורים התייחסת לכך בטקס השבעת כב' השופט קרא וכב' השופט מינץ ואמרת כי: "חילופי הדורות בבית המשפט העליון אין בהם כדי לשנות את תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה הישראלית. בסופו של יום, זהו טבעה של היצירה השיפוטית. כל דור נהנה מפירות עמלם של הדורות שקדמו לו, ומתבסס על הפסיקה הענפה שנפסקה זה מכבר, וכל דור עמל אף הוא ומוסיף נדבך נוסף לבניין, ועל פסיקותיו יתבססו הדורות הבאים אחריו. מלאכת השפיטה היא פעולה מתמשכת, ובית המשפט ימשיך לצעוד לאורה של המסורת השיפוטית ארוכת השנים..."² התייחסת לחלק שהופקד בידיך, מתוך אותו רצף של מסורת שיפוטית, בחרדת קודש. תבעת מעצמך ומבאי אולמך סטנדרטים גבוהים ביותר של יסודיות ומקצועיות. האמנת כי "הדין נגזר מן העובדות", ועל כן תמיד הקדשת זמן ללמידת פרטיו של המקרה ונסיבותיו המיוחדות, קודם שניגשת "לאחוז את השור בקרניו" - להתמקד בעיקר, לדון בו ולהכריע. סיפרו לי כי לא אחת דרש הדבר שעות ארוכות של הכנה לדיונים, אפילו עד השעות הקטנות של הלילה. על כן, תהיתי אם כאשר הגיעה אליך בקשה לצו ביניים בנוגע להסכם לשחרור גלעד שליט, בשעה 2:15 בלילה ואת הכרעת בה עוד באותו לילה, אף לא היה צורך להעירך משנתך, שכן ממילא עמלת על לימוד עובדותיו של תיק זה או אחר³. ראית בכל תיק עולם ומלואו ועשית כל שביכולתך כדי להביא לצדק, כדי לשמור על זכויות האדם ולקדם אותן וכדי להגן על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. את מותירה אחריך פסיקה ענפה, בכל תחומי המשפט. נדבך נוסף במסורת המשפטית הישראלית. פסקי דין שהם אות ומופת לניתוח משפטי אנליטי וסדור, שנסמך על עובדות, על מחויבות לכללים המשפטיים, על הבנה של מציאות מורכבת, על שכל ישר ועל רגישות רבה. בפסיקותיך תרמת תרומה ייחודית להגנה על טוהר המידות ולמלחמה בשחיתות, לחיזוק הערכים הדמוקרטיים וזכויות האדם, להתמודדות עם סוגיות של דת ומדינה, לפיתוח דינים חדשים, ובמיוחד נכון להזכיר בהקשר זה את דיני ההגבלים העסקיים שהיה לך חלק ייחודי בפיתוחם עת עמדת בראש בית הדין להגבלים עסקיים בעת כהונתך בבית המשפט המחוזי. שפטת תמיד תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין ולאחר מלאכת של עריכת איזונים מורכבת, במומחיות מעוררת השתאות, ותוך שמירת כבודם של המתדיינים בפנייך. בפרשה שקראנו בשבת האחרונה בבתי הכנסת, פרשת נח, מתבקש נח להכניס לתיבה זוגות של בעלי חיים. מעניין לראות כי התורה בחרה להאריך ולתאר את בעלי החיים הטמאים אותם מכניס נח לתיבה, בכינוי - "אשר לא טהורה היא" ולא בכינו הפשוט יותר - "טמאה". ידוע הכלל לפיו התורה אינה משחתת את מילותיה ולכן הגמרא⁴ מתעכבת על הטעם לנוסח זה בפרשת נח, ומבהירה מפיו של רבי יהושע בן לוי כי הוא נועד כדי ללמד שלא לדבר בגנות, ובלשון הגמרא: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה". כך היא כתיבתך השיפוטית. היא מתאפיינת בשפה ברורה, מדויקת, ותמציתית, ולצד זאת, בהקפדה על כבודם של בעלי הדין, מתוך הבנת כוחה של המילה הכתובה, ושימוש בה בתבונה רבה. לא אוסיף ואפרט את כל התחומים ואת כל פסקי הדין, על ההכרעות הקונקרטיות שבהם ועל הקביעות העקרוניות, ואת כל פועלך במשך עשרות שנים של שירות ציבורי משפטי. לא רק כי הדבר בלתי אפשרי, אלא גם מן החשש שמא תאמרי לי, כפי שעשית לא אחת למתדיינים שהאריכו בדברים מעבר לנדרש, כי נראה שהגיע זמן שאשב.... פסקי הדין שלך מדברים בעד עצמם, ואין לי ספק כי הם עוד ילמדו, יפותחו, וילוו אותנו שנים רבות. לצד מלאכת עשיית המשפט, נוספו לך בשנים האחרונות תפקידים ניהוליים ומערכתיים רבים, וגם כשנכנסת לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, פנית ראשית ללימוד הבסיס והיסודות. כל תפקיד שאותו ביצעת לקחת ברצינות הנדרשת, נערכת לקראתו, והשקעת בו את כל כולך. כך, למשל, נודע לי כי כשנכנסת לתפקיד אותו מילאת טרם מינוייך לנשיאת בית המשפט העליון, פנית לאקדמיה ללשון עברית, על-מנת שתאשר את השימוש בתואר חדש, שמאז השתרש בזכותך - משנָה לנשיא בית המשפט העליון. לנגד עיניך תמיד ניצב האינטרס הציבורי ומעמד הרשות השופטת. עמדת על עצמאותה ועל אי-תלותה של מערכת בתי המשפט והגנת על כך בעקביות ובנחישות. התייצבת באומץ ובנחישות נגד אלו המבקשים לפגוע במעמד בית המשפט העליון. עמדת על כך שקולות אלו לא ישפיעו על עצמאות שיקול דעתם של השופטים, כדבריך באחד מאירועי השבעת השופטים: "אנו, שופטי ישראל נמשיך לפעול לפי מיטב הכרתנו ומצפוננו. אנו, שופטי ישראל לא נגור מפני איש - נכבד את הרשויות האחרות, אך נמלא את תפקידנו". שמירה על מעמדו של בית המשפט העליון, וכיבוד פסיקותיו, גם - ואולי בעיקר - כאשר הן מורכבות וכאשר הן אינן מקבלות את עמדת רשויות מדינה אחרות - הם אבני יסוד במשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. עמדתי על כך בדברים שנשאתי לפני כשנה בכנס של העמותה למשפט ציבורי, בקשר לפסק דינו של בית המשפט העליון שהורה על פינוי היישוב עמונה, ובשל חשיבות הדברים אזכירם שוב: "אומר את הברור בעיניי - פסק הדין חייב להיות מקוים ככתבו וכלשונו. אין מקום לסטייה כלשהי מהוראתו המפורשת של בית המשפט העליון. אין מדובר בדילמה. אין מקום להציג זאת כאפשרות בחירה בין שתי ברירות. ישנה רק ברירה אחת והיא לקיים את פסקי הדין של הרשות השופטת. זוהי בדיוק המשמעות של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. שלטון החוק איננו חל רק על אזרחי המדינה שנדרשים לקיים את הוראות החוק. שלטון החוק מחייב גם את הרשות המבצעת. הוא מחייב גם את הרשות המחוקקת." בתפקידך כנשיאת בית המשפט העליון, קידמת רפורמות חשובות לשיפור השירות שהרשות השופטת מעניקה לאזרח ולשיפור תשתית העבודה של השופטים. שמת דגש על יעילות המערכת ועל קידמה והתקדמות. אולי יש בכך המשך לפריצת הדרך שעשית בתחילת דרכך השיפוטית, כשהיית בין השופטים הראשונים שהתנדבו לעבוד עם מחשב והתחלת להקליד בהם את הפרוטוקולים של הדיונים שקיימת... מאז שנכנסתי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה זכיתי ממך תמיד לשיתוף פעולה מלא ופורה. על כך אני מודה לך באופן אישי. בצד התפקידים הרבים אותם מילאת והעבודה המאומצת והקשה, נראה היה שאת נהנית מאוד ממלאכת השיפוט. מלבד זאת, הותרת גם תמיד מקום לפן האישי, לשאול בשלומו של זה ולתת עצה טובה לאחר. גבירתי הנשיאה נאור, אני רוצה להודות לך, בשמי ובשם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, התביעה הכללית ואנשי השירות המשפטי הציבורי כולם, על כל פועלך, על תרומתך למערכת המשפט במדינת ישראל ועל המורשת שאת מותירה אחריך. אני מבקש לאחל לך המשך עשייה, שתמצאי בה עניין וסיפוק ואני סבור שכולנו נוכל להיתרם מכך. כן אני מאחל לך שתמצאי גם את הזמן למנוחה ולפנאי עם המשפחה והחברים. ולנשיאה הנכנסת - כב' השופטת אסתר חיות, הנכס היקר הזה מופקד היום בידייך ואין לי ספק כי את תשמרי עליו מכל משמר, ותיכנסי במלוא המרץ לתפקיד המאתגר. אני סמוך ובטוח כי תמשיכי להגן על עצמאותה של מערכת המשפט ועל אי-תלותה. אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך החדש. תודה לך הנשיאה נאור, וכמובן - יום הולדת שמח!