בן כספית מקדיש את החלק העיקרי של טורו ב
מעריב, למה שנתפס בעיניו כמזמוז של ביבי את הצעת הסיוע האמריקנית, שלדעתו אין טובה ממנה. כן, גורס כספית, הייתה טובה ממנה, לפני כמה חודשים, אז דובר גם על סך של 5 מיליארד לשנה, אך
בנימין נתניהו, בכסילותו ובדאגה אך ורק לאינטרסים האישיים שלו, בחר למסמס את ההצעה, או כפי שמנסח זאת כספית:
"הוא משכן את עתידנו וביטחוננו כדי לנאום עוד נאום "היסטורי" בעצרת האו"ם נגד הסכם הגרעין, הוא הימר על כל הקופה כדי להמשיך את מסע הנאומים חוצבי הלהבות שלו, שלא שינה שום דבר לאף אחד, ועכשיו הוא ניצב מול השוקת השבורה ומסרב לשתות. אם יחתום על ההסכם, תיחשף ערוותו ברבים. אם לא יחתום עליו, הוא עוד עלול להתגעגע אליו".
בן כספית גורס כי בנימין נתניהו ממשכן את האינטרס המדיני והביטחוני לטובת האינטרס האישי שלו, שכן לו היה נעתר להצעה האמריקנית מלפני מספר חודשים, מייד לאחר חתימת הסכם הגרעין עם אירן, מצבנו היה טוב יותר, היינו יכולים להשתמש ברבע מן התקציב לרכישת נשק מתוצרת עצמית, לשיטת כספית, מה שהיה משאיר בחיים את התעשיות הביטחוניות הישראליות:
לתשומת לב קרולין גליק שקובלת על כך שארצות הברית הופכת אותנו לבת חסות שלה, אבל "שוכחת" לציין כי לפני מספר חודשים יכולנו להשיג עסקה טובה יותר, ויתכן שהבעיה היא לא באימפריאליזם באמצעות-סיוע של ארצות הברית, אלא דווקא בטיפשות, איוולת וכסילות של ביבי, איוולת שגרמה להצעת הסיוע האמריקני להגיע ל"עולב עולב עולב" שהיא, במצבה דהיום.
אגב, כספית אינו מקבל את התירוץ שאודי סגל מספק לנתניהו, כאילו זו הייתה דרכו שלא להיכנס להיסטוריה כמי ש"הסכים בשתיקה להסכם הגרעין האירני", ולשיטת כספית מדובר ב"נאומים חוצבי להבות" בנוסח נתניהו שלא שינו כלום (לבד מהרעה ממשית בהצעה האמריקנית).
ובכל זאת, בן כספית לוקה באי-יושרה אינטלקטואלית, כשהוא מטיף לביבי לא רק לעשות הסכם כעת, עם
ברק אובמה, ולא להמתין לדונאלד טראמפ או
הילרי קלינטון, אלא גם להקשיב למי שכספית מגדיר כ"שני מבוגרים אחראיים":
אביגדור ליברמן ו
משה כחלון, שמאיצים בו לקבל את ההסכם AS IS. כן, כמו ששמעתם.
כשבן כספית רוצה לנגח את נתניהו, גם אביגדור ליברמן, בעל הפתיל הקצר, הוא "מבוגר אחראי" לשיטת כספית. ואני שואלת את כספית: האם צריך להכשיר כל שרץ בכדי לנגח את ביבי, כולל לכנות אל ליברמן "מבוגר אחראי"??? אני מפנה את כספית לטוריו הקודמים.
