את טורו הפרשני ב
הארץ מקדיש
חמי שלו לרצח חמשת השוטרים בדאלס ע"י מיקה ג'ונסון בן ה - 25. הרצח הזה ארע לאחר שורה ארוכה של מקרי רצח של צעירים שחורים, לא חמושים, ע"י שוטרים לבנים בארצות הברית: שלו מציין את הסטטיסטיקה ולפיה, כ 40% מן האזרחים שנהרגו ע"י שוטרים, הם שחורים, פי 3 מחלקם באוכלוסייה. בשנים האחרונות שורה של מקרי ירי משטרתי בצעירים שחורים, לא חמושים, זכתה להדים ולכותרות, בעיקר תודות להפגנות האינטנסיביות של תנועת Black Lives Matter: אזרחים מצוידים במצלמות תיעדו אלימות שוטרים ברוטלית, לרבות קורבן אלימות שוטרים בשעת גסיסתו: זמן קצר אחרי שהתמונה הזו הפכה ויראלית, מדווח שלו, אירעה תקרית הירי. שלו כותב:
"סדרת האירועים כולה נגעה בנימי הנפש העמוקים של היחסים הטעונים בין שחורים ללבנים, המטילים צל על אמריקה משחר היווסדה. היא הציתה את הפחדים, השנאות והדעות הקדומות שהמתיחות הזו מולידה. 180 שנה אחרי המרד של העבד נט טרנר בוירג׳יניה, חצי מאה אחרי ששחורים הבעירו שכונות שלמות בשנות ה-60 הסוערות, לבנים רבים עדיין מצפים להתקוממות אלימה. בדאלאס, חוששים רבים מהם, היא החלה. באותה המידה, 150 שנה אחרי שהנשיא לינקולן שיחרר אותם מכבלי העבדות, חמישים שנה אחרי שמרטין לותר קינג ובני דורו השיגו לכאורה שוויון מלא, שחורים רבים עדיין חשים כאזרחים סוג ב׳. השוטר היורה בהם ללא הצדקה הוא רק התגלמות מודרנית של פורעים לבנים בתחילת המאה שעברה, שגם ביניהם היו אנשי חוק מוסמכים שתלו שחורים כאוות נפשם על עצים גבוהים בדרום".
שלו מציין כי בעוד שהשוטרים גורסים כי הם יורים בשחורים מתוך פחד, שכן שיעור הפשיעה בשכונות השחורות גבוה מן הממוצע, הנתונים מראים כי שוטרים מרבים לירות באזרחים שחורים, משום הסטיגמה הנטועה במוחם באשר ל"אלימות" שחורים: השוטרים מפרים את כללי הפתיחה באש, ויורים בעוברי אורח שחורים במקרים שלא היו מצדיקים ירי באדם לבן.
אפשר ללמוד משהו על תופעת "נטרול" הסכינאים בארץ. בלא מעט מקרים, אזרחים ערבים או תושבים פלשתינים נורו ללא סיבה, רק בשל חשד של מאן דהו כי הלה מחזיק סכין. דומה כי אוכלוסיות החשופות לסטיגמת ה"מסוכנות", חשופות ביתר שאת לאלימות ממסדית.