שרי האוצר של שבעת המשקים הגדולים בעולם הסכימו (שבת, 5.6.21) לגבות מס חברות מינימלי בשיעור של 15%. השלב הבא הוא הסכמה של 20 המשקים המובילים בחודש הבא, ולאחר מכן - הסכם גלובלי בחסות ארגון
OECD. צעדים אלו עשויים להסתיים בחודשים הקרובים ולחולל מהפכה במיסוי הבינלאומי, במיוחד של התאגידים הרב-לאומיים ובראשם ענקיות הטכנולוגיה.
החברות הרב-לאומיות נוהגות מזה שנים להסיט חלקים ניכרים מרווחיהן למדינות בהן שיעור המס נמוך במיוחד (כמו אירלנד וקפריסין) ואפילו אפסי (כמו איי קיימן, ברמודה ואיי הבתולה). המשימה קלה יחסית כאשר מדובר בחברות טכנולוגיה, שכן הן מבוססות במידה רבה על קניין רוחני כמו תוכנות ושירותי מחשב, ולא על ייצור פיזי שניתן להצביע על המקום בו הוא מבוצע. כתוצאה מכך, חברות אלו משלמות לרוב מס בשיעור חד-ספרתי על הכנסות של מאות מיליארדי דולרים.
התוצאה היא, שבעוד חברות ענק משלמות מיסוי מגוחך - חברות קטנות, שכירים ועצמאים נושאים ברוב נטל המס. תוצאה נוספת היא גריעה של מאות מיליארדי דולרים מהכנסותיהן של המדינות בהן רשומות החברות הגדולות, ובראשן ארה"ב. הנשיא
ג'ו ביידן הכריז על כוונתו להעלות מ-21% ל-28% את מס החברות, אותו הפחית בצורה ניכרת הנשיא
דונלד טראמפ, כחלק מן המימון להשקעות של טריליוני דולרים בתשתיות, בריאות, רווחה וחינוך.
הרפובליקנים בקונגרס טוענים, כי העלאת מס החברות בארה"ב תפגע בתחרותיות של החברות האמריקניות בשוקי העולם. הטלת מס חברות בינלאומי מינימלי תאפשר לממשל לטעון בתגובה, כי סכנה זו פחתה בשיעור ניכר, שכן גם החברות המתחרות ישלמו מיסוי משמעותי.
משמעותו של מיסוי זה היא, שכל חברה תשלם לפחות 15% בכל מדינה בה היא פועלת, גם אם משטר המס המקומי קובע שיעור נמוך יותר. בכך יפחת משמעותית התמריץ להסיט רווחים למקלטי מס ותגבר הגבייה במדינות בהן נוצרות ההכנסות. על-פי ההסכם, ארה"ב תאפשר למדינות אחרות לגבות חלק מן המיסים על הכנסותיהן בתחומיהן של חברות הענק האמריקניות.
ההסכם הושג בפגישתם בלונדון של שרי האוצר של ארה"ב, גרמניה, בריטניה, קנדה, צרפת, איטליה ויפן, ובהובלת שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן. היא הגדירה אותו כ"צעד משמעותי וחסר תקדים, המעניק תנופה עצומה לקראת השגת שיעור מס גלובלי מינימלי של 15%. מיסוי המינימום יביא לקיצו את המרוץ לשלם כמה שפחות, ויבטיח הוגנות למעמד הביניים ולעובדים בארה"ב וברחבי העולם". ילן הוסיפה, כי ההסכם מלמד על תחייתו של שיתוף הפעולה הבינלאומי, לאחר ארבע שנות הבדלנות של טראמפ.
הדרך להסכם סופי ומחייב עודנה מרובת מכשולים. באופן טבעי, מדינות הגובות כיום מס חברות נמוך מתנגדות למהלך; בראשן עומדות אירלנד וקפריסין, החברות באיחוד האירופי ולפחות באופן תיאורטי יכולות להטיל וטו על הצטרפות 27 מדינות האיחוד למהלך. חוקי המס של ארה"ב מחייבים את אישור הקונגרס, כולל רוב שני שלישים בסנאט - בו יש לדמוקרטים רק 50 קולות, כך שיהיה עליהם לגייס לפחות 17 רפובליקנים לתמוך במהלך.
