התרופות לקורונה שפיתחו חברות אמריקניות אמורות להיות משנות-משחק, אך בעוד כמה מדינות מתחילות להשתמש בהן – אחרות מביעות חשש מפני מחסור ותוהו ובוהו בייצור. הסיבה: המדינות העשירות הזמינו את רוב הכמות שתהיה זמינה במחצית הראשונה של השנה, מדווח וושינגטון פוסט.
שימוש יעיל בשתי התרופות – Paxlovid של פייזר ו-Molnupiravir של מֶרְק – מצריך כמות גדולה של בדיקות קורונה, שכן יש ליטול אותן החל מהיום השלישי של התסמינים, וגם באלו שורר מחסור במדינות המתפתחות. עם זאת, יש סימנים לכך שהמצב בתרופות יהיה שונה מאשר בחיסונים, שכן גרסאות גנריות שלהן כבר הגיעו למדף בהודו ובנגלדש, ושתי החברות חתמו על עסקות למתן רשיונות לייצורן מחוץ לארה"ב.
לפחות בשלבים הראשונים צפוי חוסר שוויון. ארגון הבריאות העולמי הזהיר החודש מפני מחסור חמור ב-Paxlovid במדינות בעלות הכנסות בינוניות ונמוכות עד שהגרסאות הגנריות יהיו נפוצות, במחצית השנייה של 2022. שתי התרופות קיבלו את אישור מינהל המזון והתרופות של ארה"ב, אם כי נתונים שפורסמו בחודש נובמבר שהעלו שזו של פייזר יעילה בהרבה: היא הפחיתה את האשפוז והתמותה ב-88%, בעוד זו של מֶרְק הפגינה יעילות של 30% בלבד. הראשונה מצריכה טיפול של 30 גלולות, והשנייה – של 40. שתיהן משתמשות בטכנולוגיית מולקולות, הניתנת להעתקה בקלות רבה מזו של חיסוני הקורונה. "כל יצרן תרופות סביר יכול לייצר אותה", אמר בשבוע שעבר מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא.
החלופות הגנריות יהיו זולות בהרבה
שתי החברות הסכימו לחלוק את הרשיונות לתרופות עם Medicine Patent Pool (MPP), מלכ"ר בחסות האו"ם שמטרתו לשפר את הגישה לתרופות, ועם יצרנים ספציפיים – מה שלא נעשה עם אף אחד מהחיסונים. על-פי ההסכם, שתי החברות יאפשרו לייצר גרסאות גנריות שיספיקו למחצית מאוכלוסיית העולם, בעוד בידיהן יישארו השווקים במדינות בעלות הכנסות גבוהות והכנסות בינוניות-גבוהות. גם העלויות יהיו נמוכות בהרבה: הטיפול בגרסה הגנרית לתרופה של מרק עשוי לעלות עשרה דולרים בלבד, לעומת 712 דולר ששילמה לה ממשלת ארה"ב; פייזר קיבלה מן הממשל 530 דולר לטיפול.
הפוסט מציין, כי ההסכם עם MPP הוא שאפתני, אך רחוק מיישום: היצרנים יצטרכו לתכנן את הייצור ולקבל את אישור הרגולטורים במדינותיהם. בינתיים, כאמור, מדינות עשירות רוכשות את הגלולות הראשונות שמייצרות פייזר ומרק. תריסר מדינות רכשו 26 מיליון מנות של פייזר, כולל ארה"ב שרכשה 20 מיליון מנות ב-10 מיליארד דולר. פייזר מצפה למכור 30 מיליון מנות עד אמצע השנה ו-120 מיליון בשנה כולה; הממשל האמריקני כבר הזמין עוד 10 מיליון מנות לחודש יוני ואותה כמות לחודש ספטמבר. מרק מכרה 8.6 מיליון מנות ב-15 מדינות – 12 עשירות ושלוש בעלות הכנסות בינוניות-גבוהות; מטרתה היא לייצר השנה 30 מיליון מנות. שתי החברות מנהלות שיחות עם לקוחות גדולים נוספים, ובהם האיחוד האירופי, וצפויות לקבל עוד הזמנות.
גרסאות גנריות של התרופות כבר זמינות במזרח אסיה, שם כמה יצרנים עבדו מחוץ למסגרת של MPP. לפחות 13 חברות תרופות הודיות קיבלו אישור לייצר גרסאות משלהן לתרופה של מרק, וחלקן כבר בשוק במחיר של 30 דולר לטיפול, אם כי המפקח על התרופות בהודו מזהיר מפני תופעות לוואי מסוכנות שלה. שתי חברות בבנגלדש מייצרות גרסאות לתרופה של פייזר, במחיר גבוה של 200 דולר לטיפול. בשתי המדינות קיימים מפעלי תרופות מבוססים היטב המייצרים תרופות גנריות.
ארגונים רבים פועלים כדי להבטיח שהתרופות יגיעו גם למדינות העניות, מוסיף הפוסט. קרן גייטס הודיעה אשתקד שהקצתה 120 מיליון דולר לרכישת התרופה של מרק עבור מדינות אלו. האיחוד האפריקני הודיע בשבוע שעבר שהוא מנהל שיחות עם פייזר. בצ'ילה הוגשה תביעה המבקשת מבית המשפט להורות לממשלה לכפות על פייזר לספק את התרופה במדינה.
כאמור, בעיה נוספת היא מחסור בבדיקות במדינות העניות. ארגון הבריאות העולמי מעריך, כי שישה מכל שבעה מקרי קורונה באפריקה אינם מאובחנים בשל העדר בדיקות. פייזר ומרק בודקות כעת האם ניתן ליטול את התרופה גם כאמצעי מנע לאחר חשיפה לחולה מאומת, בלא צורך להמתין לאבחון חיובי; אם כן, זו תהיה פריצת דרך רבת משמעות.
