חברות מערביות רשאיות להמשיך לפעול ברוסיה כל עוד אינן מפרות את העיצומים עליה. רשתות המרכולים הגרמניות מטרו וגלובוס עדיין שם, בנימוק שאינן רוצות לאכזב את לקוחותיהן ועובדיהן. חברת הנקל הקפיאה השקעות חדשות אך ממשיכה למכור את מוצריה; באייר מוכרת תרופות וזרעים. פרוטקר אנד גמבל הפסיקה לפרסם ברוסיה, אם כי רבים ממוצריה עודם נמכרים בה.
את החברות המערביות הפועלות ברוסיה ניתן לחלק לארבע קבוצות, מאפיין אקונומיסט. הראשונה היא החברות שפעילותן מצויה תחת הצעדים המערביים, כגון שבבים, בינה מלאכותית והצפנה; לאלו אין ברירה אלא לעזוב. השנייה כולל חברות כמו פולקסוואגן, אשר הפסיקו את הייצור ברוסיה בשל המלחמה והתגובה המערבית עליה. השלישית כוללת חברות כמו קוקה-קולה, פפסי ומקדונלד'ס, אשר הפסיקו את פעילותן ברוסיה במחאה על הפלישה. הרביעית כוללת את כל היתר.
קרוב ל-400 חברות מערביות הודיעו על כוונתן להשעות או להפסיק את פעילותן ברוסיה. כמה מהן – כגון בריטיש פטרוליום, המשקיע הזר הגדול ביותר ברוסיה – יצאו מיד וללא היסוס. אחרות עשו זאת בפחות התלהבות. סיטיבנק, עם חשיפה של 10 מיליארד דולר לרוסיה, אמר תחילה שהוא בוחן את המשך פעילותו, ורק השבוע הודיע שיפסיק לקבל לקוחות רוסיים חדשים. המכה הקשה ביותר תנחת על תושבי הערים הגדולות, שם פועלות חברות הסחר המערביות, אך גם יתר תושבי רוסיה לא יימלטו ממנה. סגירת העסקים המערביים תשפיע לפחות על 3,500 עסקי מסחר ב-480 ערים, כולל 1,200 מסעדות ובתי קפה, 700 חנויות בגדים, 500 חנויות נעליים ו-400 תחנות דלק. 940 מהן נמצאות במוסקבה ועוד 300 מאות בסנט פטרסבורג.
מתנגדי היציאה-מרצון של החברות המערביות טוענים, כי הצעד יקצין את מעמד הביניים וירגיז את הצעירים הפרו-מערביים, ועלול לאחד את הרוסים מאחורי ולדימיר פוטין. אחרים אינם מסכימים: הלקוחות מבינים שהצעד מכוון נגד המשטר ולא נגדם, הם סבורים. יתרה מזאת: מוצרים בסגנון מערבי ימשיכו להיות זמינים לרוסים מהחברות שלא עזבו: ריבוק במקום נייק, בורגר קינג במקום מקדונלד'ס.
השאלה הגדולה היא מה יקרה לחברות היוצאות מרוסיה. הפרקליטות הרוסית איימה לעצור מנהלי חברות המותחים ביקורת על הממשלה ולהחרים את רכושן של חברות שיעזבו את המדינה. חבר בכיר במפלגת "רוסיה מאוחדת" של פוטין הציע להלאים את פעילותן של חברות אלו, בנימוק שהדבר ימנע אובדן משרות וישמר את הייצור המקומי; פוטין הביע תמיכה ברעיון.
החברות שנשארות זוכות לחיזורים מצד פקידים רוסים, לצד הצורך להתמודד נגד הטענות שהן מרוויחות מן המלחמה. ויש גם התנגדות פנימית: אולגה פודורוז'נה, עובדת רשת מטרו במוסקבה, מתחה ביקורת קשה על החלטת הרשת להישאר ברוסיה בפוסט נרגש שהעלתה ללינקדיין. מטרו הגיבה בפוסט משלה בו גינתה את המלחמה, אך כאמור – פעילותה נמשכת. זה לא מפתיע, מציין אקונומיסט: השוק הרוסי אחראי ל-10% ממכירותיה, עם 2.8 מיליארד דולר ב-93 חנויות ו-10,000 עובדים. במקרה של גלובוס מדובר ב-19 חנויות ענק, 9,900 עובדים ו-14% מההכנסות; העסקים היו כל כך טובים, עד שבשנתיים האחרונות היא השקיעה ברוסיה 110 מיליון אירו. לחברות כאלו הרבה יותר קשה לפעול מטעמים מוסריים מאשר לקוקה-קולה, שהשוק הרוסי הוא רק 2% מהכנסותיה.
אבל הלחץ לצאת גובר עם כל מתקפה רוסית נוספת באוקראינה ועל אזרחיה החפים מפשע. אקונומיסט צופה, כי אפילו החברות המתעקשות להישאר יגלו בקרוב שהפגיעה במוניטין שלהן גבוהה מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנה.