נציבות האיחוד האירופי גיבשה תוכנית להפסקת ייבוא נפט ומוצריו מרוסיה עד סוף השנה, כחלק מהחרפת העיצומים בשל המלחמה באוקראינה. טיוטת התוכנית נשלחה (3.5.22) ל-27 המדינות החברות באיחוד, ויש צורך בהסכמה פה אחד שלהן כדי לממש אותה. ערב הפלישה לאוקראינה ייבא האיחוד מרוסיה 35% מצריכת הנפט שלו, 50% מהגז הטבעי ו-20% מהפחם.
שש ממדינות האיחוד האירופי נמנו אשתקד על לקוחות הנפט הגדולים ביותר של רוסיה, אם כי רובן מצויות הרחק מן הלקוח הגדול ביותר - סין, אשר רכשה אשתקד נפט רוסי ב-23.7 מיליארד דולר. הבאות ברשימה הן: הולנד (9.4 מיליארד דולר), גרמניה (6.3 מיליארד דולר), קוריאה הדרומית (5 מיליארד דולר), פולין (4.2 מיליארד דולר), איטליה (3.7 מיליארד דולר), בלארוס (3.5 מיליארד דולר), פינלנד (2.7 מיליארד דולר), יפן (2.1 מיליארד דולר) וסלובקיה (1.5 מיליארד דולר). שש המדינות שילמו יחדיו 44% מן הסכום הכולל של עשרת הלקוחות הגדולים.
התוכנית הנוכחית עוסקת בנפט ומוצריו, ולא בגז טבעי - בו תלויות גרמניה ואיטליה. בשנת 2020 הייתה גרמניה הלקוח מספר אחת של רוסיה, עם 19.4% מכלל נפח הייצוא הרוסי; איטליה רכשה 10% מכלל הגז שייצאה רוסיה. ערב הפלישה לאוקראינה ייבאה גרמניה מרוסיה 55% מהגז הטבעי שהיא צורכת, היא הפחיתה את הייבוא ל-35% אך עדיין אינה יכולה להתנתק לחלוטין מרוסיה. מציאת חלופות לגז טבעי היא קשה יותר, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית, מאשר לנפט.
תוכניתה של הנציבות מדברת על ניתוק הדרגתי ולא על אמברגו מיידי כפי שחזר וביקש נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי. נאמר בה, כי ייבוא הנפט הגולמי ייפסק חצי שנה לאחר אישורה, וייבוא מוצרי הנפט - בסוף 2022. עם זאת, מדובר בשינוי משמעותי במדיניותו של האיחוד, שרק בחודש מרס הודיע שאינו יכול להצטרף לאמברגו שהטילה ארה"ב על הנפט הרוסי; ארה"ב עצמה היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם ולכן יכולה להתמודד בקלות עם ויתור על הנפט הרוסי.
הפסקת ייבוא הנפט היא הצעד המרכזי בחבילת העיצומים השישית של האיחוד האירופי, הכוללת גם את ניתוקם של בנקים רוסיים - ובהם הבנק הגדול במדינה, סְבֶּרְבנק - ממערכת התשלומים הבינלאומית "סוויפט" (אשר מרכזה בבלגיה). התוכנית תידון היום בבריסל בידי שגרירי המדינות החברות, ומקורות דיפלומטיים אומרים שהיא עשויה לקבל אישור כבר בסוף השבוע.
