שימועים בקונגרס סיפקו כמה מן הדרמות הגדולות ביותר של הפוליטיקה האמריקנית, כולל אלו של ג'ו מק'ארתי ב-1954 ושל פרשת ווטרגייט ורבות אחרות. ועדת החקירה של בית הנבחרים לאירועי 6 בינואר מתחילה היום (9.6.22) את השימועים שלה, ואקונומיסט טוען שהם חשובים יותר מכל קודמיהם יחדיו. הם באים לאחר שנה בה תשעת חברי הוועדה – שבעה דמוקרטים ושני רפובליקנים – והצוות שלה פעלו לחשוף את מה שעמד ברקע לניסיון למנוע את חילופי השלטון. החקירה הייתה רחבה בהרבה מאשר רק ההסתערות עצמה. הוועדה חקרה את הלחצים שהפעילו דונלד טראמפ ואנשיו על פקידי מדינות, ערים ורשויות מקומיות במאמץ להפוך את התוצאות; את חלקן של קבוצות ימין קיצוני במאמצים אלו; את העצרת שערך טראמפ שעות אחדות לפני ההסתערות; ואת המימון של כל אלה. על הפרק עומד האיום המתמשך שמציבים טראמפ ואנשיו לממשלה הדמוקרטית. למרות נסיונותיהם של טראמפ והרפובליקנים להכשיל את עבודתה, הוועדה ראיינה 1,000 עדים ובחנה 140,000 מסמכים, ואמורה לפרסם את ממצאיה בחודש ספטמבר. לכן, ששת השימועים הפומביים יהיו יותר משפט הדחה מאשר שימוע רגיל. מטרתם איננה להזמין את הציבור האמריקני לראות את החקירה אלא את מה שכבר התגלה. השימוע היחיד שלה עד כה, ביולי שעבר, כלל צילומים של ההסתערות לצד עדויותיהם של ארבעה אנשי ביטחון שניסו לבלום את הפורעים; המתכונת של השימועים הקרובים תהיה דומה. "השימועים יספרו סיפור שיקפיץ אתכם מעורכם", הבטיח אחד מחברי הוועדה, ג'יימי רסקין. ליז צ'ייני הרפובליקנית הוסיפה: "הציבור חייב לצפות וחייב להבין באיזו קלות ניתן לרמוס את המערכת שלנו אם איננו שומרים עליה". השימוע הראשון מבטיח להיות חתיכת מופע. הוועדה מתכננת להראות קטעים מעדותה של איוונקה טראמפ, אשר ניסתה ללא הצלחה לשכנע את אביה לקרוא לתומכיו לסגת מהקפיטול. את רוב השאלות לעדים בשימועים יציגו אנשי הצוות, לא הפוליטיקאים; אין כמעט מחלוקת בין חברי שתי המפלגות [אם כי למעט שני הרפובליקנים שבוועדה, כל הסיעה הצביעה נגד הקמתה]. המידע שפורסם עד כה מלמד, שהוועדה מתכננת להציג נגד טראמפ וחבורתו תיק הרבה יותר נרחב מכפי שהוצג בפני הסנאט במשפטו, מיד לאחר ההסתערות. הוועדה תבקש להוכיח, כי הם פעלו בכוונה תחילה ומתוך מניע פלילי. בחודש מרס טענה הוועדה בבית המשפט, כי יש לה יסוד סביר להניח שטראמפ ואנשי הקמפיין שלו היו מעורבים בקשר פלילי להונות את ארה"ב.

תוצר של בגידת בכירי הרפובליקנים

יש עוד הבדל משמעותי בין משפט ההדחה לבין השימועים, אומר אקונומיסט. המסע להפיכת תוצאות הבחירות היה גלוי לחלוטין וההכנות לקראת 6 בינואר נעשו לעין כל במשך שבועות. ההתפרעות שודרה בשידור חי וחלקו של טראמפ היה כה ברור, עד שאפילו ראשי הרפובליקנים אמרו זאת. אבל עד מהרה התברר, שרוב המצביעים הרפובליקנים מעדיפים את גרסתו השקרית של טראמפ, אשר זכתה להעצמה בידי פוקס ניוז, על פני הראיות שמול עיניהם. הבכירים הרפובליקנים עשו סיבוב פרסה והותירו לבדם את צ'ייני ואדם קיצינגר במערכה נגד ההתקוממות. במובן מסוים, הוועדה היא תוצר של הבגידה הזאת. דמוקרטים וחלק מן הרפובליקנים הציעו תחילה חקירה עצמאית ועוצמתית יותר, כמו הוועדה שחקרה את פיגועי 9/11. אבל לאחר שהסנאטורים הרפובליקנים השתפנו, הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים הקים את הוועדה כחלופה. התקציב שלה קטן יותר והיא מפלגתית בהגדרה, מה שמדגיש את האומץ של צ'ייני (הצפויה לאבד את מושבה בנובמבר) וקיצינגר (שבחר שלא להתמודד שוב). מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מק'ארתי, ורפובליקנים בכירים אחרים סירבו לציית לצווי הוועדה. הרפובליקנים צפויים להשיג רוב בבית הנבחרים בנובמבר, וכאשר מק'ארתי יהיה היו"ר – הם יחבלו בעבודת הוועדה. עם כזו מנהיגות, הבוחרים הרפובליקנים פחות משוכנעים שטראמפ חייב דין וחשבון כלשהו על האירועים. 55% מהאמריקנים אומרים שהוא לא היה האחראי העיקרי להם. השימועים אינם צפויים לשכנע רבים מהם, מציין אקונומיסט. הכחשת המציאות הפכה לרכיב מרכזי בשיח האמריקני. המחוקקים הרפובליקנים ובני בריתם בתקשורת עמלים להבטיח שזה יישאר כך. מק'ארתי ואנשיו טוענים בהתמדה שמדובר בשימועים פוליטיים; פוקס ניוז, רשת הכבלים הנצפית ביותר במדינה, לא תשדר אותם. אבל השימועים עשויים להיות ההזדמנות האחרונה של הדמוקרטים לשכנע בוחרים מתלבטים לפני בחירות האמצע. ואולי חשוב יותר: השימועים והדוח המסכם יהיו התיעוד ההיסטורי המלא של המהומות, מתקפתו של טראמפ על הדמוקרטיה ועד כמה היא הייתה קרובה להצליח.