ג"ר מייבסקי צעד לקפיטול ב-6 בינואר 2021 וצייץ תמונה של עצמו עם הכיתוב: "נכבש ב-6 בינואר". בחודש שעבר הוא ניצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים ויהיה מועמד המפלגה לקונגרס מטעם אוהיו. מוניקה דה-לה-קרוז הפסידה לפני שנתיים ומחזרה את טענות הכזב של דונלד טראמפ על הונאת בחירות; השנה היא תתמודד שוב על מקום בבית המחוקקים של טקסס. במעוז רפובליקני בג'ורג'יה כל תשעת המועמדים פקפקו בתוצאות הבחירות לנשיאות.
בשליש הדרך בבחירות המקדימות (ברמה הפדרלית וברמת המדינות) לקראת נובמבר 2022, לפחות 108 מבין 170 המנצחים בקרב הרפובליקנים תומכים בטענות הכזב של טראמפ – מצא וושינגטון פוסט. המספר מזנק ל-149 כאשר מביאים בחשבון גם את מי שתומכים בהחמרת חוקי הבחירות – מה שנתפס כדרך להפחית את מספר המצביעים הדמוקרטים ולהגביר את סיכויי הרפובליקנים.
הניתוח מוכיח עד כמה אימוץ טענות הכזב של טראמפ הפך להיות חלק מהנוסחא המנצחת בקרב הרפובליקנים ומעלה את השאלה מה המשמעות לעתידה של הדמוקרטיה בארה"ב. רוב מכחישי הבחירות ניצחו במחוזות בהם לרוב זוכים הרפובליקנים, מה שאומר שקיימת סבירות גבוהה שיאיישו את המשרות עליהן הם מתמודדים. רבים מהם יהיו בעמדות שיאפשרו להם להתערב בבחירות עתידיות: למנוע את אישור התוצאות, לשנות את הכללים לחלוקת האלקטורים ולהעביר חוקים שינסו למחוק את התוצאות. וכל זה קורה כאשר ועדת 6 בינואר מוכיחה שהטענות היו שקר מוחלט ושהמעגל הקרוב ביותר לטראמפ ידע זאת.
למרות כמה מפלות מתוקשרות שספג, בעיקר בג'ורג'יה, דרישתו של טראמפ לתמוך בשקריו הפכה להיות המחיר שיש לשלם כדי לזכות ברבות מן הבחירות המקדימות. מה שהדמוקרטים מכנים "השקר הגדול" הוא כעת כוח מניע מרכזי במפלגה הרפובליקנית. מי שאימצו את שקריו של טראמפ פקפקו בגלוי בנצחונו של ג'ו ביידן, התנגדו להביא בחשבון את האלקטורים של ביידן, חתמו על תביעות נגד התוצאות, המעיטו במשמעות אירועי 6 בינואר, נכחו בעצרת של טראמפ באותו בוקר או תמכו בה.