לבריטים יש בעיות רבות, אבל הם אינם גוועים ברעב. לחלקם לא קל, אבל אף ילד בריטי לא ימות משום שצלחתו ריקה. נכון, היוקר מאמיר וללא מעט בריטים קשה – אך כאשר כלכלתם תתאושש, מה שיקרה ללא ספק, העניים ביותר בעולם כבר ימותו. מרעב. הזמר בוב גלדוף, ממארגני מופעי הענק Live Aid ב-1985 למען הרעבים באתיופיה, מתריע בעיתון גארדיאן על מכת הרעב הנוכחית, שאינה מוגבלת למדינה אחת.
כולם יודעים מדוע הרעבים ימותו ברעב, מציין גלדוף: הפלישה הרוסית לאוקראינה. שתי מדינות אלו מייצרות 40% מהחיטה הנצרכת באפריקה ו-25% מהאספקה העולמית, אך הייצוא מהן נפסק. מיליוני טונות תקועים בנמלים, לא ניתן להעביר את היבולים באיזורי מוכי המלחמה ואיכרים רבים מגנים על ארצם בעוד שדותיהם עולים באש. המדינות קשות היום, שעדיין מחלימות מן הקורונה, מושלכות לתוהו ובוהו.
מחירי המזון הגואים עלולים להצית מהומות במזרח התיכון, ומדינות אלו עלולות לשקוע בחוסר יציבות כרוני – מה שיפגע קשות גם בבריטניה ובאיחוד האירופי. ואז מסכי הטלוויזיה שוב יתמלאו בתמונות איומות של מוכי רעב באפריקה ובאסיה המשוועים לעזרה – אך ממשלתו של בוריס ג'ונסון צמצמה אשתקד ב-39% את הסיוע לעניי העולם.
אולי בני האדם אינם מסוגלים להתמודד עם יותר מאשר אסון אחד בבת אחת; לחמלה יש גבולות. אבל גם אם לא ניתן להפסיק את המלחמה, אפשר להאכיל את העולם – טוען גלדוף. תוכנית המזון העולמית חישבה ומצאה שדרושים 22.2 מיליארד דולר – הרבה כסף, אבל מחצית מהסכום שמציע אלון מאסק תמורת טוויטר. בכלכלה עולמית של טריליונים, זהו סכום אפסי.
כאשר אוקראינה ביקשה עזרה, המדינות המפותחות נענו. בחודש שעבר אישרה ארה"ב 40 מיליארד דולר כסיוע, וזה מוצדק לגמרי. אבל אם אפשר למצוא מיד סכום כזה כדי להילחם בבריון כמו ולדימיר פוטין, מדוע לא יכולות מדינות G7 ואחרות למצוא יחדיו כמה מיליארדים למען קורבנותיו האחרים – האנשים העניים ביותר בעולם? שיהיה ברור, מדגיש גלדוף: פוטין משתמש במזון כנשק נגד מיליוני משפחות חפות מפשע, שרבות מהן מעולם לא שמעו על אוקראינה; הוא באמת מנוול מוחלט.
בריטניה יכולה לתפוס את ההובלה, לגרום לכולנו להכניס יד לכיסינו ולהשתמש בעוצמתה כדי לגרום למשאיות ולספינות לשוב ולנוע. בריטניה יכולה לדרוש מעבר בטוח של תבואות לרעבי העולם, או טוב יותר – להביא להפסקת אש, לשנע את התבואות ואולי לפתוח בשיחות שלום ראשוניות. כולנו (למעט פוטין) יכולים להסכים ששום ילד במקום כלשהו אינו צריך למות בגלל מלחמה שאין לו שום קשר אליה.
עשו מזון, לא מלחמה. זה נעשה בעבר. כאשר טוני בלייר היה ראש ממשלת בריטניה, הוא הוביל את עמיתיו ב-G7 להקציב הרבה יותר מאשר 22.2 מיליארדי הדולרים הדרושים כיום. מדוע ג'ונסון לא יכול לעשות את אותו הדבר? בריטניה מילאה תפקיד עצום בתחום זה בממשלות קודמות, למעלה ממחצית מהבריטים תומכים בסיוע לעניי העולם, ועם קצת מזל – אולי הפעם ג'ונסון באמת ייצג אותם, ממשיך גלדוף. הוא מציין שפעל בנושא עם כל ראשי הממשלות ממרגרט תאצ'ר ועד דייוויד קמרון, וקורא לג'ונסון להצטרף לפנתאון של קודמיו שהחליטו שהפוליטיקה הבריטית צריכה לייצג חמלה ולהוות מגדלור של חוק ועשייה.