לאחר הפלישה לאוקראינה בפברואר השנה, כלכלת רוסיה נראתה במסלול התרסקות: העיצומים הבינלאומיים איימו לחנוק אותה, הרובל ושוקי המניות במוסקבה צנחו. תשעה חודשים מאוחר יותר מלמדים לכאורה הנתונים שהמצב הפוך: הרובל התאושש והתמ"ג צפוי לרדת השנה ב-3% בלבד.
פרופ' קונסטנטין זונין מאוניברסיטת שיקגו טוען ב-Foreign Affairs, כי יש להתבונן אל מעבר לנתוני התוצר, ואז מתברר שהמשק הרוסי נדון לתקופה ארוכה של נסיגה. הממשלה התערב במגזר הפרטי עוד לפני הפלישה, הגבירה אותה מאז והדבר מאיים לחנוק את היזמות והיעילות. המשק הרוסי זקוק לרפורמות יסודיות שאינן נראות באופק, או לטלטלה דומה לזו של קריסת בריה"מ, קובע זונין.
האכזבה מתוצאות העיצומים היא תוצאה של ציפיות בלתי מציאותיות. עיצומים אינם מתקפת טילים. בטווח הארוך הם מחלישים את המשק ומורידים את התמ"ג. אבל בטווח הקצר, ניתן לצפות לכל היותר לצניחה חדה בייצוא הרוסי. אך טבעי הוא שהרובל יתחזק בשל הירידה בביקוש לדולר ולאירו. וכאשר הכסף שאינו מופנה לייבוא מופנה לשוק הפנימי, התוצאה היא עלייה בתוצר. לוקח זמן רב יותר עד שהעיצומים משפיעים על הצריכה ורמת החיים.
בפברואר-מרס רצו הרוסים לקנות דולרים ואירו כדי להתגונן מפני הצניחה הצפויה ברובל; הם קנו עוד יותר כאשר התרבו התבוסות בשדה הקרב. באופן רגיל, התוצאה אמורה הייתה להיות פיחות ניכר ברובל. אבל בגלל העיצומים, חברות יבואניות הפסיקו לרכוש מט"ח; בחודשי האביב הייבוא צנח ב-40%. התוצאה הייתה התחזקות של הרובל מול הדולר. זה לא שהעיצומים נכשלו; להפך: השלכתם על הייבוא הייתה חזקה מן הצפוי.
לעיצומים יש כמובן השלכות מיידיות אחרות. חסימת גישתה של רוסיה למיקרו-אלקטרוניקה, שבבים ומוליכים למחצה הפכה את ייצור הרכב והמטוסים לכמעט בלתי אפשרי והוא צנח ב-90%. אותו דבר נכון לגבי ייצור כלי נשק, שהוא כמובן בראש סדר היום של הממשלה. התבדו הציפיות שרוסיה תוכל לייבא את כל אלו דרך סין, טורקיה או מדינות אחרות, ועל כך מלמד חוזקו של הרובל – שכן אין ביקוש לדולרים לצורכי ייבוא.
משמעותית עוד יותר היא העובדה שרוסיה נכנסת לשלב בו הפוליטיקאים מהדקים את אחיזתם במגזר הפרטי, ממשיך זונין. מדובר בהליך מתמשך. המשבר הפיננסי של 2008 פגע ברוסיה בצורה קשה במיוחד והנשיא ולדימיר פוטין הגיב בהלאמה למעשה של החברות הגדולות. כדי לשאת חן בעיני הממשלה, היה על חברות אלו להגדיל את מספר עובדיהן; גם על חברות שנותרו פרטיות נאסר למעשה לפטר עובדים. הביטחון התעסוקתי הזה הוא חלק חיוני במעמדו של פוטין. אבל משק שאינו יכול לעבור מודרניזציה, ארגון מחדש ופיטורי ייעול נדון לנסיגה. שלא במפתיע, התמ"ג הרוסי צמח בשנים 2021-2009 בממוצע ב-0.8% בלבד לשנה – נמוך יותר מאשר שני העשורים שקדמו לקריסת בריה"מ.