האם ומתי דונלד טראמפ יועמד לדין שוב – והפעם על אירועי 6 בינואר ועל נסיונותיו להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות? וושינגטון פוסט משרטט את האפשרויות וההשלכות. מהם האישומים? זהו כמובן ההיבט המשמעותי ביותר. קיימות ראיות רבות לכך שהפרקליט המלווה, ג'ק סמית, לא חוקר רק את אירועי 6 בינואר ולכן האישומים עשויים להיות רחבים יותר ולכלול כאמור את הנסיונות להטות את התוצאות. ועדת החקירה של בית הנבחרים הצביעה על ארבע עבירות אפשריות, כולל שיבוש מהלכים רשמיים וקשירת קשר להונות את הציבור האמריקני. לא ברור מה חושב סמית, אך זו נקודת מוצא. בעבירת השיבוש נעשה שימוש נרחב במשפטיהם של הפורעים, והיא מתייחסת לפגיעה בישיבת הקונגרס לאשרור הצבעת האלקטורים. שאלה גדולה היא האם וכיצד ניתן לייחס אותה גם לטראמפ – אולי בטענה שהוא עמד מאחורי ההסתערות או נמנע מלעשות דבר כדי להפסיק אותה. עבירת קשירת הקשר דומה, אך היא יכולה להתייחס ללחציו של טראמפ על פקידים במדינות המפתח ולשקריו בנוגע לטוהר הבחירות. הוועדה הציעה שני סעיפים נוספים: המרדה וקשירת קשר למסירת הצהרות כוזבות. היו שהעלו את האפשרות שטראמפ יואשם בחוק מתקופת מלחמת האזרחים, האוסר איומים, הפחדות והטרדות כלפי מי שמממש זכות אזרחית – במקרה הזה, הזכות לבחור. שאלה מרכזית היא עד כמה סמית ילך בגדול, מסביר הפוסט. האשמה בקשירת קשר תחייב לפרוס תמונה רחבה של מעשיו של טראמפ, כולל "האלקטורים המזויפים" וכדומה. האם בכתב האישום יהיה מידע חדש? מידע רב על מה שהתרחש מאז הבחירות ועד 6 בינואר כבר מצוי ברשות הציבור, בין היתר ב-800 עמודי הדוח של ועדת בית הנבחרים. אבל ייתכן שבכתב האישום יהיה מידע נוסף, במיוחד אם הוא יכלול אישום בקשירת קשר. סמית גבה עדויות מאנשי מפתח שסירבו להופיע בפני הוועדה, כמו סגן הנשיא לשעבר, מייק פנס, ומי שהיה ראש הסגל, מארק מדואוז. סמית ואנשיו יודעים בבירור שהם יותקפו בידי טראמפ ובני בריתו, ויהיו מוגבלים ביכולתם להגיב פומבית עד שהמשפט ייפתח, ולכן יש להם עניין נוסף בכתב אישום מפורט ככל האפשר. הפוסט מצביע על כמה תחומים בהם ממצאי הוועדה היו מוגבלים-משהו ואשר כתב האישום יכול להוסיף מידע עליהם: היקף מזימת "האלקטורים המזויפים" [שאמורים היו להצביע בעד טראמפ במקום בעד ביידן במדינות בהן ניצח האחרון], האם תומכיו של טראמפ היו חמושים בעצרת שלו ב-6 בינואר והאם הוא ידע על כך, מה סיפרו אנשי השירות החשאי על האירועים. האם יהיו נאשמים נוספים? אם טראמפ יואשם בקשירת קשר, הגיוני שיהיו נאשמים נוספים. ביניהם עשויים להיות מדואוז ופרקליטיו של טראמפ ג'ון איסטרמן [אבי רעיון האלקטורים המזויפים] ורודי ג'וליאני [מפיץ מרכזי של שקרי הבחירות]. נכון לעכשיו, לא ידוע שמישהו מהם קיבל מכתב – כמו שקיבל טראמפ – לפיו הוא יעד לחקירה. אבל סמית אינו חייב לשלוח מכתבים כאלה, ודי ברור מדוע מי ששמו אינו טראמפ לא ימהר לרוץ לספר לתקשורת שקיבל מכתב כזה. סמית יכול להאשים את טראמפ לבדו בקשירת קשר ולומר שקיימים קושרים שאינם עומדים לדין; הוא יכול גם להעמידם לדין בנפרד. מהן ההשלכות על הסקרים? סקרים מלמדים שכשני שלישים מן האמריקנים, כולל שליש מהרפובליקנים, מטילים על טראמפ לפחות אחריות חלקית לאלימות של תומכיו ב-6 בינואר. אומנם רק מחצית מן האמריקנים סבורים שהוא עבר על החוק, אך זהו שיעור גבוה מאלו המייחסים לו עבירות בכתבי האישום הקודמים נגדו (פרשות סטורמי דניאלס והמסמכים). המפלגה הרפובליקנית כה מחויבת לטראמפ, עד שהפוסט אינו צופה נטישה המונית שלו – אבל תהיה משמעות לדרך בה יעבירו הרפובליקנים את המסר. האם יתחילו לומר שטראמפ אינו שווה את כאב הראש? האם יתחיל לעלות הטיעון שמי שניצב בפני שלושה כתבי אישום ושלאחרונה נקבע (בהליך אזרחי) שביצע אונס, אינו יכול לנצח בבחירות? ברור שכתב האישום בפרשת דניאלס רק הגביר את התמיכה בטראמפ בקרב הרפובליקנים, אך יש סימנים לכך שכמות השערוריות שלו מתחילה להשפיע על הציבור הרחב. סקר אחרון מצביע שחוסר האהדה כלפיו הגיע ל-56.5% - השיעור הגבוה ביותר מאז מיד אחרי 6 בינואר. זה אינו אומר שהוא אינו יכול לנצח; המרוץ הסביר ביותר, בין טראמפ לביידן, עודנו צמוד. אבל אם כתב אישום נוסף ירחיק מטראמפ 2%-1% מהאמריקנים ואם האישומים נגדו יהיו נושא מרכזי בקמפיין, הוא עשוי להיות גורם מכריע בנובמבר 2024.