האיחוד האירופי עשה יותר מכל ישות פוליטית אחרת כדי לעבור לאנרגיה מתחדשת, אך המעבר עורר מחלוקות פוליטיות עזות. ממשלות פולין והונגריה יוצאות נגד המגבלות על שימוש בפחם. כעסם של איכרי הולנד על מגבלות גזי החממה עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות. גרמניה יצאה למאבק נגד כוונת האיחוד לאסור בעשור הבא מכירת מכוניות מונעות בבנזין; מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), המשתייכת למחנה ספקני האקלים, מזנקת בסקרים. רוב ה"בייס" הרפובליקני בארה"ב ממשיך לדחות את העובדות הבסיסיות של שינויי האקלים, ובניגוד לו – הימין הקיצוני באירופה ממצב את עצמו כמציאותי ומעשי. אנשיו אינם מכחישי אקלים גלויים, אלא יוצאים נגד חוסר השוויון והנזק לתעשיה שלטענתם נגרמים בשל מדיניות האקלים, מצטט הפוסט את נטלי טוצ'י, לשעבר יועצת למדיניות חוץ באיחוד האירופי. תגובת הנגד של הימין עלולה לגרום להאטה במאמצים להפסיק את פליטת גזי החממה. מנהיגים טכנוקרטיים במרכז, כמו עמנואל מקרון וראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו, חשים את התגובה הפוליטית ובחודש מאי קראו לעצירת היישום של קנעי המידה הסביבתיים שקבע האיחוד. הנרי אולסון, בעל טור ימני בפוסט, טוען שמדיניות הגיונית יותר תתמקד ביזמות טכנולוגית ובהורדת מחיר המעבר האנרגטי, ולא בהפסקה מהירה של פליטת הגזים. "משמעותה של יזמות כזאת היא לדבר על שינויי האקלים יותר כבעיה לניהול מאשר כמשבר המצריך ארגון מחדש את הכלכלה", הוא מוסיף. אישאן ת'רור, בעל טור שמאלי בפוסט, מגיב: קשה להתעלם מחומרתו של הרגע. "אנחנו במלחמה, נבנה מחדש את מה שנהרס, נפצה את אלו שנפגעו", אמר ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, על-רקע שריפות הענק באיי המדינה. "משבר האקלים כבר כאן והוא יתפשט עם אסונות גדולים יותר לכל רחבי הים התיכון". בפסגת האקלים בשארם א-שייח אשתקד אמר מיצוטקיס, איש המרכז-ימין, כי ניתן להילחם בשינויי האקלים בלא לגבות מחיר כבד מדי מן המשק. "אישית אני לא רואה מתח בין שמירת ההווה לבין השקעה בעתיד. עמינו לא יתמכו בנו אם נפעל אחרת".