בדברי ימיה הארוכים של ארה"ב, היה הבית הלבן זירה לשערוריות ומעונם של נשיאים שבגדו בנשותיהם ובבוחריהם, ניצלו לרעה את כוחם והפרו את אמון הציבור. אבל אין תקדים לכתב האישום נגד דונלד טראמפ (2.8.23), לפיו עסק בקשירת קשר להישאר בתפקידו למרות שהפסיד בבחירות, באמצעות שורה של מעשי הונאה ואיומים אשר הובילו לאלימות במסדרונות הקונגרס. האירוע הזה יקבע את גורלה של הדמוקרטיה האמריקנית – טוען פיטר בייקר, הכתב הראשי של ניו-יורק טיימס בבית הלבן.
בליבו של כתב האישום ניצב לא פחות מאשר עצם קיומה של המערכת שנוצרה בפילדלפיה לפני 236 שנים. האם נשיא מכהן יכול להפיץ שקרים על בחירות ולנסות לנצל את כוחו של הממשל כדי להפוך את רצון הבוחר, ולצאת בלא פגע? השאלה הזאת לא הייתה עולה על הדעת עד לפני שנים אחדות, אך טראמפ יצר מחזה המוכר במדינות בעלות היסטוריה של הפיכות וחונטות ורודנים.
הפרקליט המלווה ג'ק סמית מאשים את טראמפ באחת ההונאות הסנסציוניות ביותר בתולדות ארה"ב, אשר "תודלקה בידי שקרים" ונבעה מהמניע השפל ביותר: הכמיהה לכוח. סמית דוחה את הטענה לפיו טראמפ עצמו האמין להאשמותיו: הוא ידע שמדובר בשקרים, ולמרות זאת חזר עליהם "כדי ליצור אווירה לאומית נרחבת של חוסר אמון וכעס וכדי לכרסם באמון הציבור בניהול הבחירות".
הרכיבים העיקריים של הקשר היו ידועים מאז הדוח המסכם של ועדת החקירה בבית הנבחרים, ורבים מהם – עוד לפני כן. אבל למרות שהגיע באיחור, כתב האישום מסכם היטב את האירועים בין 3 בנובמבר 2020 לבין 20 בינואר 2021 ומתאר נשיא המוכן לעשות הכל כדי שלא להעביר את השלטון ליריבו שניצח אותו.
מנסחי החוקה ראו בהעברה מסודרת של השלטון אבן יסוד בצורת הממשל החדשה שפיתחו, מזכיר בייקר. היה זה רעיון מהפכני בעידן של מלכים שהחזיקו בשלטון עד מותם או הדחתם. ג'ורג' וושינגטון יצר את התקדים של ויתור מרצון. ג'ון אדמס היה הראשון שהעביר את השלטון לאחר שהפסיד בבחירות. מאז עשה את זה כל נשיא. עד שהגיע דונלד טראמפ.
ההאשמות הרבות נגדו באין-ספור תחומים בתקופת נשיאותו מתגמדות לעומת מעשים אלו. בניגוד לפרשת סטורמי דניאלס מלפני נשיאותו ולפרשת המסמכים המסווגים אחריה, כתב האישום הנוכחי עוסק במעשיו כנשיא. הוא לא הצליח להישאר במשרתו; הוא כן הצליח לשכנע שליש מהאמריקנים שבחירות 2020 נגנבו ממנו, למרות שאפילו יועציו ובני משפחתו יודעים שאין זו האמת.
ההליך המשפטי עשוי שלא לחדש את אמון הציבור במערכת, מציין בייקר. מיליונים מתומכיו של טראמפ ורבים ממנהיגי הרפובליקנים אימצו את נרטיב ההתקרבנות שלו, ביטלו בהינף יד את האישומים מבלי להמתין ולקרוא אותם וקיבלו את טענותיו בדבר "ציד מכשפות" נגדו. דקות לפני הגשת כתב האישום טען טראמפ שמדובר בניסיון לחבל בקמפיין הנוכחי שלו. לאחר מכן טען מטהו שמדובר במהלך דומה לאלו שנעשו בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית.
כינויי גנאי הם הגנה פוליטית ולא משפטית, אך נכון לעכשיו הם מצליחים לשמר את מעמדו של טראמפ כמועמד הרפובליקני המוביל ובפער עצום. דומה ששני כתבי האישום הקודמים רק חיזקו את התמיכה בו בשורות המפלגה. אבל בבית המשפט המשימה תהיה שונה לחלוטין, במיוחד מול חבר מושבעים שייבחר מבין תושבי וושינגטון בה הוא קיבל רק 5% מהקולות ב-2020.